שאלה:
שלום לרב,
יהודי שדברים לא הולכים אצלו כמו שצריך בחיים כגון: בעיות פרנסה, בריאות, זוגיות מהי ההשקפה הנכונה שצריכה להיות לו בכדי שיוכל להיחלץ מבעיותיו:
1- האם לראות את נפשו הבהמית כמקור הבעיה ולהגיד לעצמו שימשיך לעשות השתדלות לצאת מהצרות ושימתין שעד ש-ה' יושיע אותו מתי שיגיע הזמן?
2- או שעליו להיות יותר אקטיבי לפעול בחוצפה דקדושה ולומר ל-ה' אני ואתה זה אחד אני חלק אלוקה ממעל והאני האמיתי שלי לעולם לא חטא
אלא זו רק הנפש הבהמית ולכן אני מבקש שכל הדינים יתמתקו בשורשם ויתעלו אל הטוב ולהאמין כך?
3- להשתמש "בקביעה רצונית" כפי שאומרים בתורת החסידות ובמידה וכן אשמח שהרב יסביר בכמה מילים לגבי הנושא ואיך ניתן להשתמש בקביעה רצונית מבלי ליפול לגאווה
תודה
תשובה:
ראשית עליו לפשפש במעשיו ולתקנם. וכן לחזק את עצמו באמונה בהשגחה פרטית ושהכל לטובתו. וכן להתפלל על כל פרט ופרט שנחסר לו, הן ברוחניות והן בגשמיות. זה ראוי לכל אדם.
מלבד כך, מי שחזק בבטחונו בה', אזי הן ברוחניות והן בגשמיות יכול לפעול בחזקה יותר ובתוקף, אולם צריך שעיקר תוקף זה יופנה לרוחניות ומעטו לגשמיות!
ענין זה נחלק לב' חלקים. א. בטחון ותוקף שה' יתן כל צרכי וכו'. וזה מצדו ית"ש. ב. תוקף רצוני שאני ע"י רצוני ימשוך שפע זה, וזהו מעין צדיק גוזר והקב"ה מקיים. ולשם כך נצרך או מדרגת צדיק או תוקף של אור של צדיק בענין פרטי זה. ובאמת יש חשש שיפול בעקשנות. ונצרך לפעול ברצוא ושוב, פעם לתת תוקף לרצון, ופעם לעבוד באופן של בטל רצונך מפני רצונו. וכך לאזן הדברים. וכך מאזן אף את הגאוה, ע"י תנועת ביטול ברצוא ושוב וחוזר חלילה.
קטגוריות
