שאלה:
נדמה לי שקראתי פעם לפני שנים ששורש הזמן הוא מלכות דאצילות.
ואיתא בביאור מכ"ק אדמו"ר הצ"צ לד"ה צדקת פרזונו תקס"ט להדרוש צדקת פרזונו בביכעל מו"ח מן תקס"ט (אות ש"ל) וז"ל מדת מלכותו שהוא שורש המקום והזמן י"ל שרשה מבחי' מה שיש באוא"ס ב"ה ג"כ כח הגבול עכ"ל
ואיתא בקובץ הערות התמימים ואנ"ש – צפת (דף 87) וז"ל
והנה, ידוע וברור הדבר, שככל שדרגת המלאכים גבוהה יותר הרי גדול יותר ביטולם
לה' ובאופן קבוע, וא"כ מובן שהמלאכים ה'דוכרין' ששורשם בז"א (שאין בו שינויים
הינם בדרגת ביטול קבוע יותר שלא בערך מהמלאכים ה'נוקבין' ששורשם במלכות.
היות שמלכות היא שורש המקום והזמן, הרי יש בה עליות וירידות, (וכמ"ש : "רגלי'
יורדות כו' ", ע"ד כמו שהוא ב'לבנה' שיש בה חילוקים ושינויים כידוע(. עכ"ל
אבל איתא בקונטרס עץ החיים של הרש"ב (פרק ב') וז"ל כי הנה המצוות הן בבחינת זמן ומקום דווקא (ויש לומר להיותן בבחינת רמ"ח איברים דזעיר אנפין שהוא שורש המקום והזמן כנ"ל) עכ"ל.
תשובה:
"שורש" המקום במלכות א"ס, ובה שורש כל השינוי. וכל שינוי הוא בתפיסת זמן, תהליך. אולם עיקר "אורך" התהליך הוא בעלמא דידן בז"א, ו"ק, שית אלפי שנין, ששה ימים. ולעת"ל אלף שביעי שמיני תשיעי ועשירי, אזי זהו זמן בג"ר, וכן "צורת" מקום בעלמא דידן הוא ששה צדדים, והוא בחינת ז"א. ולעת"ל צורת המקום במדרגת ג"ר, ראש, גלגלת, צורת עיגולים. וזהו ג"ר וו"ק דמלכות, ולא ג"ר וו"ק כפשוטו, כי הכל נברא במלכות א"ס.
קטגוריות
