עמל גמ’ לעומת לימוד פנימיות וחסידות [#13193]

י"א תמוז התשפ"א

שאלה:

א) כמובן שאין לברוח מעמל הגמ' ללמוד קבלה, אבל מהי אם האדם לומד גמ' כל היום ואינו מוצא סיפוקו וגם הוא מתעצל מעמילות ועל כן הוא בורח מעמל הגמ' לספרי חסידות שבו מרגיש קשר יותר להרבש"ע ואינו צריך לעמול כ"כ, שם נדרשת עמל הלב אבל לא עמל המוח. וכבר קיבל כוחות העמל בלימוד וא"כ הוא כבר בונה מוחו בלימוד התורה. האם הוא עושה דבר לא נכון. ואע"פ שיש לטעון שהוא לא הגיע לחלקו בגמ' למה אין לטעון להיפוך שלא הגיע לחלקו בגמ' מחמת שזה לא היה חלקו אלא חלקו היה יותר בקבלה ובחסידות. וכן יש שורשי נשמות של יושר ועיגולים ורק בצד היושר יש עמל אבל מצד העיגולים אין עמל וא"כ מי ששורשו יותר בעיגולים למה אין לא לברוח ללמוד חסידות אם זהו חלקו כיון שאינו רוצה עמל המוח עכשיו כיון שזה רק מפריע נפשו. ובאמת כתב ר' וולבה זצ"ל בעלי שור (ח"א) ש"יש שחלקם בתורה, וביניהם יש שחלקם בגמרא, בעיון או בבקיאות, או בלימוד חומש, ויש שחלקם במוסר, ויש שחלקם בחסד ויש שחלקם בתפילה, ואין לזלזל בשום אדם, כל א' יש לו את חלקו." וא"כ מי שיש לו יותר גילוי של לב והוא נמשך יותר לתיקון המידות ולקרבת ה' (וגם יש לו רצון לידע את התורה וגם יש לו רצון לעמול בתורה, אבל הוא רואה זאת כטפל לביקוש לקרבת ה') וא"כ למה כל אדם שבורח מעמל הגמ' ללמוד קבלה או חסידות הוא טועה. ב) ומהו באופן שהאדם שומע לשיעורים ולומד ספרים על נושא עולם הפנימי והוא חושש שאם הוא הולך בדרך הזו הוא יתרפה מעמל הגמ', כיון שאינו יכול לרכז על לימוד הגמ' מאחר שהוא תמיד חושב על מצב העולם הפנימי שלו ועל איך שהוא צריך לאזן את נפשו ולהגיע לשלימותו כו', האם באופן הנ"ל יש לו לחדול משמיעת שיעורים ולימוד ספרים בנושא עולם הפנימי.

תשובה:

א. לכל אדם חלקו באורייתא, חלקו הפרטי בחלק פרטי תורה. ומשם עיקר יניקת חיותו. ולשם כך נצרך בירור עמוק בכוחות הנפש מהו חלקו.

אולם פעמים רבות, האדם בורח מחלק אחד בתורה לחלק אחר, כי כך נח ונעים עבורו. כגון אלו שבורחים מהמוסר ללימוד גמ', על דרך כלל אין זה נובע מכך שאין חלקם במוסר, כמ"ש הגר"א שבמקום שיש תורה בשלמות אין צורך במוסר, וכמ"ש חז"ל שבמקום שאיכא חמרא לא בעי אסותא, אלא זה נובע מבריחה.

ולכך נצרך בירור עמוק מאוד ונקי מהו חלקו, וזו עבודה קשה שבמקדש, נעלה ונסתרת מרוב בני האדם. כי רובם נמשכים אחר מה שהורגלו, או אחר מה שנח להם, ומעטים מאוד מחוברים לחלקם באורייתא.

ב. שיחשוב הרבה על איזון פנימי בין לימוד הגמ' ללימוד קבלה וחסידות. חלק מן עולמו הפנימי ושלמותו הוא לימוד הגמ'.