שאלה:
בס"ד שלום לכבוד הרב
אם יוצא שהאמונה היא יסוד ושורש כל התורה הקדושה והמידות .
האם עיקר העבודה היא על עניין האמונה שבלב
ומימלא מתתקן כל המידות ?
ומגיע למיזוג בכל היסודות ?
או הרב יוכל להסביר קצת בעניין זה המאמר ?
שיחות הר'ן-אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
- [מה שּׁמּצאתי מכּתב יד אישׁ ולא נכתּב כּסדר וּכתקּוּנוֹ וּמה שּׁהוֹצאתי משּׁם העתּקתּי וזהוּ] "ויּשׁב יעקב בּארץ מגוּרי אָביו בּארץ כּנען אלּה תּוֹלדוֹת יעקב יוֹסף" (בּראשׁית לז אב) כּתיב (תּהלּים כו יב) : "רגלי עמדה במישׁוֹר בּמקהלים אברך ה" רגל הוּא בּחינת אמוּנה שׁעלי-ה עוֹמדים כּל המּדּוֹת וכל התּוֹרה כּלּהּ כּמוֹ שׁמּוּבא בּמקוֹם אַחר וּכמוֹ שׁאָמרוּ (מכּוֹת כד) "בּא חבקּוּק והעמידן על אַחת וצדּיק בּאמוּנתוֹ יִחי-ה" (חבקּוּק ב ד) כּי האמוּנה יסוֹד ושׁרשׁ כּל התּוֹרה והעבוֹדה וצריך שׁיּהי-ה האמוּנה בּרוּרה וזכּה בּלי שׁוּם ערבּוּב שׁלּא תּהי-ה בּבחינת ערב ואמוּנה היא צנּוֹר כּל ההשׁפּעוֹת וכל הבּרכוֹת כּמוֹ שׁכּתוּב (משׁלי כוח ח) : "אישׁ אמוּנוֹת רב בּרכוֹת" ועל ידי הכּפירוֹת אזי הקּלפּוֹת הם נוֹטלין חס ושׁלוֹם, ההשׁפּעוֹת והבּרכוֹת כּי (תּהלּים יב ט) : "סביב רשׁעים יִתהלּכוּן" שׁהם הכּפירוֹת שׁמּסבּבין את הקּדשּׁה דּהינוּ האמוּנה ועל כּן כּשׁמּנּיחין חס ושׁלוֹם, הכּפירוֹת לכנס בּמּח אזי נפגּם האמוּנה חס ושׁלוֹם ואזי הם נוֹטלין ההשׁפּעוֹת והבּרכוֹת חס ושׁלוֹם ועקּר הכּפירוֹת שׁבּאין להאָדם וּמבלבּלין את האמוּנה הם בּאים מגּדלוּת כּי מי שׁיּשׁ בּוֹ גסּוּת הקּדוֹשׁ בּרוּך הוּא אוֹמר אין אני והוּא יכוֹלין לדוּר (סוֹטה ה) נמצא שׁעל ידי גּדלוּת נסתּלּק הקּדוֹשׁ בּרוּך הוּא ממּנּוּ ואזי בּאין כּפירוֹת שׁזּהוּ בּחינת הסתּלּקוּת השּׁם יִתבּרך והסתּרת פּניו ממּנּוּ וצריך כּל אָדם להשׁגּיח בּעינא פּקיחא לראוֹת שׁפלוּתוֹ ורוֹממוּת השּׁם יִתבּרך וּבודּאי לא יבוֹא לגדלוּת וּכפירוּת וזהוּ על ידי שׁבּת על ידי שׁמּקבּלין שׁבּת בּכבוֹד גּדוֹל וּבקדשּׁה כּראוּי כּי שׁבּת הוּא בּחינת עיִן שׁעל ידי זה זוֹכין לראוֹת שׁפלוּתוֹ ורוֹממוּת השּׁם יִתבּרך כּי שׁין שׁל שׁבּת היא תּלת גּונין דּעינא וּבית, היא בּחינת בּת עיִן ועל ידי זה זוֹכין לראוֹת שׁפלוּתוֹ עיּן בּמקוֹם אַחר שׁם מבאָר יוֹתר מזּה [לקּוּטּי מוֹהר"ן חלק ראשׁוֹן ע"ט] נמצא שׁעל ידי שׁמירת שׁבּת נצּוֹלין מגּדלוּת ואזי זוֹכין לאמוּנה כּנּזכּר לעיל וזהוּ שׁאָמרוּ רבּוֹתינוּ, זכרוֹנם לברכה (שׁבּת קיח:) : כּל השּׁוֹמר שׁבּת כּהלכתוֹ אפלּוּ עוֹבד עבוֹדה זרה כּדוֹר אנוֹשׁ מוֹחלין לוֹ כּי על ידי שׁבּת משׁבּרין וּמבטּלין הכּפירוֹת שׁהם עבוֹדה זרה וזוֹכין לאמוּנה כּנּזכּר לעיל ועל ידי פּגם אמוּנה דּהינוּ כּפירוֹת עבוֹדה זרה על ידי זה דּינא שׁריא חס ושׁלוֹם כּי כּל זמן שׁיּשׁ עבוֹדה זרה בּעוֹלם חרוֹן אַף בּעוֹלם וזה בּחינת "א-לקים" פגימת הלּבנה כּי "א-לקים" בּחינת לבנה כּמוֹ שׁכּתוּב (תּהלּים פד יב) : "שׁמשׁ וּמגן ה א-לקים" והנּה אָמרוּ רבּוֹתינוּ, זכרוֹנם לברכה (פּסחים נ) בּעוֹלם הזּה לא כּשׁאני נכתּב אני נקרא כּי נכתּב בּיו"ד ק"א ונקרא בּאָל"ף דּל"ת ולעוֹלם הבּא נכתּב ונקרא בּיו"ד ה"א וזהוּ מחמת פּגימת הלּבנה שׁנּמשׁך על ידי פּגם האמוּנה כּנּזכּר לעיל על כּן אי אפשׁר שׁיּהי-ה הקּריאָה והכּתיבה אַחת כּי מעוֹלם לא ראתה חמּה פּגימתהּ שׁל לבנה (ראשׁ השּׁנה כג:) [פּרוּשׁ כּי הקּריאָה והכּתיבה הם בּחינת תּוֹרה שׁבּכתב ותוֹרה שׁבּעל פּה שׁהוּא בּחינת ה א-לקים בּחינת חמּה וּלבנה בּחינת שׁמשׁ וּמגן ה א-לקים וּמחמת שׁהלּבנה נפגּמת כּעת על ידי פּגם אמוּנה שׁהוּא בּחינת לבנה כּנּ"ל על כּן אי אפשׁר שׁתּהי-ה הקּריאָה והכּתיבה כּאחד כּדי שׁלּא תּראה חמּה פּגימתהּ שׁל לבנה אבל לעתיד יִתמלּא פּגימת הלּבנה ואָז יִהי-ה "ה אחד וּשׁמוֹ אחד" (זכרי-ה יד ט) ויִהי-ה הכּתיבה והקּריאָה אחד בּשׁם יו"ד ה"א כּנּזכּר לעיל] נמצא שׁכּל מה שּׁהאָדם זוֹכה לאמוּנה יתרה נתקרב ונתיחד יִחוּד יוֹתר בּחינת הוי"ה לשׁם א-לקים ונכללים יחד, כּמוֹ שׁיּהי-ה לעתיד ויעקב הוּא בּחינת שׁמשׁ שׁהוּא בּחינת הוי"ה ויִצחק הוּא בּחינת א-לקים בּחינת לבנה וזהוּ "ויּשׁב יעקב בּארץ מגוּרי אָביו" דּהינוּ שׁנּתישּׁב ונתיחד בּחינת יעקב בּבחינת יִצחק בּחינת "ה הוּא הא-לקים" (מלכים א יח לט) שׁנּתיחד ה עם א-לקים חמּה וּלבנה [וזהוּ "בּארץ כּנען" לשׁוֹן הכנעה ושׁפלוּת כּי זה זוֹכין על ידי שׁפלוּת שׁעל ידי זה זוֹכין לאמוּנה וכוּ כּנּ"ל נראה לי] וזהוּ "אלּה תּוֹלדוֹת יעקב יוֹסף" יוֹסף זה בּחינת תּוֹספת שׁבּת כּי על ידי שׁבּת זוֹכין לשׁפלוּת ועל ידי זה זוֹכין לאמוּנה שׁלמה שׁעל ידי זה נתמלּא פּגימת הלּבנה ונתיחד הוי"ה עם א-לקים בּחינת יעקב ויִצחק כּנּזכּר לעיל וזהוּ: "רגלי עמדה במישׁוֹר" כּשׁזּוֹכין לאמוּנה ישׁרה בּשׁלמוּת בּלי שׁוּם ערבּוּב גּם "בּמקהלים אברך ה" כּי אָז אוּכל לברך וּלהזכּיר שׁם הוי"ה כּי אָז יִתמלּא פּגימת הלּבנה ויִהי-ה ה אחד וּשׁמוֹ אחד ויִהי-ה הכּתיבה והקּריאָה אַחת ונזכּה לברכוֹ בּמקהלים בּשׁם הוי"ה בּרוּך הוּא בּחינת "בּמקהלים אברך ה" כּנּזכּר לעיל ועל ידי זה נמשׁך שׁפע טוֹבה וּברכה כּנּ"ל וזהוּ בּחינת נר חנכּה כּי שׁמן הוּא בּחינת חכמה בּחינת עיניִם כּמוֹ שׁכּתוּב (בּראשׁית ג ז) : "ותּפּקחנה עיני שׁני-הם" וּפרשׁ רשׁ"י על שׁם החכמה נאמר ועל ידי עיני החכמה זוֹכין לראוֹת שׁפלוּתוֹ ועל ידי זה זוֹכין לאמוּנה שׁלמה כּנּ"ל וזהוּ שׁשּׁעוּר נר חנכּה עד שׁתּכלה רגל מן השּׁוּק (שׁבּת כא:) רגל זה בּחינת אמוּנה כּנּ"ל וצריך להשׁגּיח בּעיני שׂכלוֹ עד שׁיּברר האמוּנה שׁהוּא בּחינת רגל מן השּׁוּק שׁהוּא מקוֹמוֹת החיצוֹנים בּחינת כּפירוֹת כּי על ידי בּחינת שׁמן שׁל נר חנכּה בּחינת שׂכל זוֹכה לראוֹת שׁפלוּתוֹ ועל ידי זה זוֹכין לאמוּנה שׁלמה כּנּזכּר לעיל
תודה רבה !!
תשובה:
כל שיש "אמונה שלמה", מתקנת כל המידות, וכל שאין אמונה שלמה נצרך עוד עבודות נוספות לתיקון המידות.
קטגוריות
