כמה שאלות בעבודת ה’ [#13362]

י"א תמוז התשפ"א

שאלה:

לכבוד הרה"ג רבי איתמר שוורץ שליט"א

ראשית רצוני להודות על התשובות הארוכות שכת"ר טרח לענות לי בשאלות הקודמות, והדברים היו לתועלת, ורצוני לשאול עוד כמה שאלות:

א. אני אדם איטר יד, ויש שמועה שהשמאליים יותר מוכשרים, האם יש לזה שורש בקבלה, והאם יש עבודת ה' מיוחדת לאיטר יד, והאם הם ממילא יותר נוטים לדין.

ב. לגבי המושג של קולא וחומרא, אני רוצה להבין, הרי כל עיקר קיום המצוות הוא לקיים רצון ה', ואם עפ"י כללי הפיסקא יוצא שכך צריך לנהוג, עם כ"ז שלשיטות הנדחות יש להם שורש למעלה והם אמת לפי הצינור שלהם, מאחר דרצון ה' הוא עכשיו אחרי הכללים לעשות כך, מהו המושג 'חומרא', מה יש להחמיר כאן, האם הכוונה שאדם שהגיע למקום גבוה בנשמתו ע"י דביקות בה' אז הוא מתחבר לצינור אחר וממילא הוא שייך לשיטות היותר מחמירות או משהוא דומה לזה, האם אפשר להגדיר לי הדברים בצורה ברורה.

ג. נפשי מאוד נוטה לקירוב רחוקים כמו שכבר שיתפתי את כת"ר, אמנם ברור שצריך הכל במינון ובחכמה, ורצוני לדעת האם יש לתת לכך מעשר זמן כמש"כ באגר"מ, והאם יש עבודה פנימית שאסור לפספס לפני כן.

ד. בשו"ת מעיין אומר (של הרב יהודה נקי שליט"א) מביא שאלה (איני זוכר כעת איפה) ששאל לרב עובדיה יוסף זצ"ל בשם אברך שהיה הולך לחזק ילד בתל אביב, ושאל, מאחר שכל המראות ברחוב בהלוך ושוב מפריעות לו, האם להפסיק, והוא ענה "חסיד שוטה", והסביר מחבר הספר דכמש"כ הרואה אשה טובעת בנהר וכו' כך כאן בא להציל נפש יהודית וכו', אמנם חשקי להבין, א', מדוע באמת אותו חסיד הוא חסיד שוטה, הרי על עריות אמרינן יהרג ואל יעבור, ואפילו אביזרייהו דעריות, וכאן החסיד חושש לנכון שיבוא לו הרהור עכ"פ לאחר מכן, ומדוע מוטל עליו להצילה הרי הוא צריך למסור נפשו של הרהור זה והרהורי עבירה קשים מעבירה (אמנם רש"י שם לא פירש כמו שמקובל לפרש), האם הכוונה היא דיהרג ואל יעבור נאמר רק על עצמו אבל לא להציל אחרים וכמו שעשו יעל ואסתר. ב', מהו הגדר בזה, הרי באמת היום אין לדבר סוף דאפשר להציל הרבה אם נתפשר בראיות והרהורים אסורים וכל המניעה והאי התקדמות היא בעיקר משום שצריכים לשמור על עצמנו.

וכל זה אני שואל כי הגיע לידי עכשיו מקרה שיש סיכוי (איני יודע כמה, ולסיכום אפשר לומר 50 אחוז) שאצליח להוציא נער בן 15 שנמצא בבי"ס חילוני גמור למקום דתי (רשמי, וחרדי לא רשמי), וזה ע"י שאדבר עם ההורים, אבל האמא לי מתלבשת בצניעות ובלי כיסוי ראש, ואני מסתפק אם מוטל עלי לעשות זאת (ואם לא עשה זאת אף אחד לא יעשה במקומי), ואמנם שאלתי רב ואמר לי שזו הצלת נפשות וצריך ללכת, אמנם אם ככה איפה הגבול הכללי והאישי.

ה. ראיתי בספרים שיש כמה סוגי גן עדן, תחתון, עליון, איזה ספר יכול לתת תמונה ברורה לכל זה, מהו תפקיד של כל מקום ומי נמצא שם ומתי.

ו. יש פרסום של 'המנגן', האם זה נכון שהרב נתן ע"ז הסכמה, והאם יש תועלת לשמוע ניגונים אלו, ואיפה זה משפיע בנפש, וא"כ עד כמה צריך לתת זמן לזה, והאם הז' צלילים של הניגון קשורים לז' רקיעים, או לחג"ת נה"י מלכות, או למשהו אחר.

תודה רבה, ושוב אני מקווה שאיני מטריח מדאי את כת"ר.

תשובה:

א. ביעקב כתוב שכל את ידיו, ובתרגום "חכימנון". שכל לשון השכלה.

כן. חיבור בכל ענין באופן של כללות ההפכים. כן.

ב. יש חומרא בחשש של איסור, ושם יש חשש שיפול לאיסור עצמו. וזהו מדרגת יראת העונש. וככל שנמצא במדרגת יותר, נצרך "זהירות" יותר, זהירות מלשון "זוהר". וככל שנזהר פחות כן פחות "זוהר" אצלו האור. וזהו בחינת יראת הרוממות.

ויש חומרא לחשוש לשיטות נוספות. ועניינם להאיר אף מאורות אלו, כי כל שיטה היא מאור עליון, ונוהג לפיה מאיר את המאור העליון. וזהו "ירא שמים" שמאיר את המאור בשורשו בשמים. וכל זה צריך שייעשה מתוך "אהבה", כמ"ש הרמח"ל בפרק החסידות, שהחסיד מחמיר יותר מתוך אהבתו לקב"ה.

ג. כן! נצרך בירור שמקרב אחרים ולא מתרחק על ידי זה בעצמו. ונצרך בירור שהוא עצמו מתקרב על ידי זה, מעט ריחוק ובעיקר קירוב.

וכן שייעשה מתוך אהבת ה' ואהבת הבריות, וכן רחמים על הבריות.

ד. בהרהורי עבירה לא נאמר יהרג ואל יעבור, על אף שהם קשים מעבירה, היינו או כפרש"י, או שהם פוגמים בשורש עליון דק יותר, אולם על זה אין יהרג ואל יעבור. אסתר ויעל, קרקע עולם הוו. וכן הוה הצלת הכלל.

באופן חד פעמי אפשר לזכות את הרבים באופן זה, אולם באופן קבוע זה מוריד את האדם ממדרגתו ואינו מחויב בכך. ופוק חזי איך נראה עולם הקירוב בדור זה ברוב המקרים, המתקרבים מתקרבים למחצה ולשליש ולרביע, והמקרבים מתרחקים למחצה לשליש ולרביע.

וברוב המקרים העוסקים בקירוב פתוחים למדיה וכו'. ולענ"ד כל עולם הקירוב טעון שינוי ביסודו זה עשרות בשנים. כי רבים חללים הפילה מבני התורה על ידי שקירב את עולם התורה למתקרבים, ולא קירב בעיקר את המתקרבים לעולם התורה.

ה. אין ידוע לי ספר מסודר בזה. אולם בתורת חב"ד מושג זה מתבאר יותר מבמקומות אחרים.

גן עדן תחתון עולם המידות, וכן עוסקים בתורה במדרגת מידות. גן עדן עליון עולם המוחין, עוסקים בתורה במדרגת מוחין.

ו. אינו נכון כלל וכלל, צר לי מאוד על פרסום שאינו אמת!

וכבר פנה אליי אישית פעמים רבות, ואמרתי לו בפה מלא, שדרכי אינה דרכו כלל ואינני מוכן בשום אופן לתת על כך הסכמה!