בענין שמו ית’ ועצמותו ית’ [#13377]

ט"ו תמוז התשפ"א

שאלה:

בס"ד
[בענין שמו ית' ועצמותו ית']
א) הא דכל התפיסה שלנו בהקב"ה הוא רק בנקודת שמו ית' ולא עצמותו ממש, דלית מחשבה תפיסה ביה, והלשון "עצמות" אינו עצמותו ממש אלא קאי על שמו ית' שהוא מלכות דא"ס שהוא אא"ס אבל לא הא"ס עצמו. מהו "שמו" הזו, שקאי על "שם העצמי" המאוחד עם עצמותו ית', האם שם העצמי קאי על שם הוי' או על שם אקי"ק שהוא שם העתיד?
ב) הא דעל עצמותו ית' לית מחשבה תפיסה ביה כלל אבל "ברעותא דליבא" יכול לתפוס את בעל הרצון, האם זה משמע שע"י הפנימיות הלב יכול לתפוס גם את עצמותו ית'?
ג) ואם הנ"ל נכון, האם יכולים לתפוס בלב רק את האור א"ס (כלומר גילויו) או גם את הא"ס עצמו שהוא עצמותו ית' ממש?
ד) בדרך כלל הרב אמר שיש לחיות ברצוא ושב בין הוי' (אין עוד מלבדו כפשוטו) לתפיסת נבראים ושיש להתבודד על נקודת הוי' רק לפרקים. אמנם בדרשה על תפילה (מספר 121) הרב אמר שיש לראות כל המציאות לפנינו כאין עוד מלבדו ולא לראותו כהסתר כלל, ויש לראות רק האור ה' בהבריאה ולא לראות ההסתר פנים כלל, וכל ענין צער השכינה הוא רק בחיצוניות הבריאה אבל בפנימיות יש רק אין עוד מלבדו ושמה אין חורבן ושמה יש רק את אורו ית' ומזה משמע שיש לחיות עם תפיסה כזו כל היום ולא רק לפרקים, כיון שהאדם צריך לתפוס תפיסה פנימית ולא לראות הבריאה ממבט חיצונית. וא"כ מה פשר הדבר.
ה) האם הסטרא אחרא הוא הצד הקליפה כנגד עצמותו ית' או שאין דבר שיכול להתנגד על עצמותו ית' (וא"כ האם הסטרט אחרא יכול להתנגד רק כנגד אריך אנפין או אריך דעתיק, ולא כנגד עתיק עצמו שהוא עתיק דעתיק וכ"ש שאינו יכול להתנגד נגד הרדל"א?
ו) האם האינטרנט הוא הקליפה שמתנגד על הרדל"א וא"כ נמצא כמו שיש רדל"א בקדושה כן יש רדל"א בקליפה? או שהרדל"א למעלה מכל הבחינות והקליפות אינם יכולים להתנגד רק על כתר דכתר ולא על הרדל"א שהוא גבוה מכתר דכתר?
ז) מהו הלשון "תיקוני השכינה" שהצדיקים מתקנים השכינה (וגם כל א' לפי ערכו יכול לעשות תיקונים להשכינה), והא השכינה הוא מלכות דא"ס והוא שלם בתכלית ואיך אפשר שיהא בה חסרון ושאנו יכולים לתקנו.

תשובה:

א. הוי"ה. וז"ש היה הוא ושמו לבדו, אחד. ושם אהי"ה הוא כבר ביחס לכך שיש עוד משהו, נברא.

ב. הכרת והרגשת קיום של הויתו הנעלמת.

ג. כנ"ל אות ב', הכרת והרגשת קיום, אולם לא מהות כלל. משא"כ באור א"ס, יש הגדרה מהו אור, ומהו אין סוף, ומהו עשר ספירות הכמוסות וגנוזות במאצילן.

ד. שיעור הנ"ל עוסק בצד אחד של המטבע, אולם יש שני צדדים, ופשוט.

ה. במקום אחד גמור אין צד אחר. ולכך אף באצילות אין סט"א, שכולו אחד. ואף שיש קליפה לעומת האצילות, כבר כתב הרמח"ל שנמצאת בסוף האצילות בין אצילות לבריאה, ולא באצילות עצמה, משא"כ בבי"ע שמעורבים טוב ורע בתוך העולם עצמו. ובעומק כנגד כל כח בקדושה באבי"ע יש כח כנגדו רע.

ו. כן, הרדל"א הוא כתר – עתיק, ג"ר שבו, כתר של אצילות, כתר חכמה ובינה של עתיק, ויש כנגדו רע אולם למטה בסוף האצילות ולא באצילות עצמו, כנ"ל אות ה'.

ז. תיקון לא היפך קלקול, אלא לשון יפוי.