שאלה:
וסדרם של דברים:
א. הוית אמיתתו שם זולת כך שיש את הויתו לא ידעינן כלל, אולם ידעינן שכל מה שנמצא זולתו נמצא מהוית אמיתתו.
ב. אור א”ס נחלק לאין סוף, ולעשר ספירות הגנוזות וכמוסות, ושם יש שורש לטוב, אלא שלא ידעינן איך וכיצד מתראה שם הטוב. ואם כן, שם אנו מגדירים שקיים אולם לא הגדרת מהות.
ג. בתוך עולם דידן מגדירים טוב ורע, ואף אנו מבינים מקצת מהותם.
אם כך השאלה העולה לגבי מצב ג (סדרם של דברים לדברי הרב) שעניינה להבנתי היא תפיסת העולם הזה - כיצד אפשר לדבר שם על שכר ועונש, מידה כנגד מידה והשגחה פרטית אם לדברי הרב "ואף אנו מבינים מקצת מהותם".....כלומר אם בקושי אפשר לתפוס את מחשבת הבריאה אז איך אנו הנבראים קובעים שיש משגיח שמשלם לצדיק טוב כמפעלו ורשע רע כרשעותו, ואולי לא כן, כי הרי התשלום (בחינת מחשבת האור הבורא) אינו נתפס במוח הנבראים. אודה לרב אם יוכל להבהיר העניין.
שלום וברכה, לגבי שאלה מספר 9549
תשובה:
במקום העליון ביותר בעצמות מאור אין סוף אין כלל הגדרה.
וסדרם של דברים: א. הוית אמיתתו שם זולת כך שיש את הויתו לא ידעינן כלל, אולם ידעינן שכל מה שנמצא זולתו נמצא מהוית אמיתתו. ב. אור א”ס נחלק לאין סוף, ולעשר ספירות הגנוזות וכמוסות, ושם יש שורש לטוב, אלא שלא ידעינן איך וכיצד מתראה שם הטוב. ואם כן, שם אנו מגדירים שקיים אולם לא הגדרת מהות. ג. בתוך עולם דידן מגדירים טוב ורע, ואף אנו מבינים מקצת מהותם.
תשובה:
כיון שנתבאר שבמדרגת הנבראים חלק קטן מושג, וגילו לנו החכמים מהו החלק המושג. ונכתב בתורה במפורש והורחב בחז"ל ובחכמי כל הדורות בביאור סוגיית שכר ועונש, שיש השגחה כללית ופרטית, ויש שכר ועונש. ופשוט שכל מה שגילו לנו שהוא מושג, הוא בר השגה. אולם אין זה אומר שאנו תופסים את שלמות המושג שכר ועונש ובחירה, ולכך יש לנו את שאלת ידיעה ובחירה, וכתב הרמב"ם שלא מחשבותי מחשבותכם וכו', כי אין אנו משיגים את עומק המושג בחירה ושכר ועונש. אולם עלינו לפעול לפי השגתנו, אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
קטגוריות