התענוג כשיבא משיח [#12804]

י"ז תמוז התשפ"א

שאלה:

שלום וברכה לרב שליט"א לאחרונה חשבתי הרבה מה יהיה כשמשיח יבוא (בקרוב, אמן). אני חושב לעצמי, נשב כל היום מוקף בספרים, ויהיה לנו את כל הזמן בעולם ללמוד. ללמוד כל נקודה, כל פרט, עד שורשו, ללא לחץ כלל. אין לחץ של זמן, כסף, בריאות, רצונות, תאווה. פשוט לשבת וללמוד, כל חלקי התורה. לָנֶצַח. גשמק! 1. האם זו מחשבה אמיתית? 2. האם זה מה שנוכל לצפות לו? 3. האם זו מחשבה ראויה לחשוב הרבה? לפעמים במהלך מחשבה זו עולה מחשבה: מה עם הנאות הגוף הטובות האלה? אוכל, מוסיקה, ספורט, צחוק, טיולים, ילדים, אשה, אמנות, מראות יפים וכו '. 4. מה התשובה לכך? 5. לא רק הנאה רוחנית, אלא גם כל הנאה גופנית כלולה בהנאה של קרבה לתורה ולהשם? 6. לדוגמא, אם אני נהנה מטיול בסביבה טבעית יפה, האם התענוג המדויק הזה יימצא גם כשיבא משיח, או שזה יתגלה כהנאה שלא במקומה, שהוא באמת כמיהה לתורה ולהשם? תודה רבה לרב שליט"א

תשובה:

א. כן. ב. כן. אולם יתר על כן גילוי טעמי תורה, וחיבור שלם לקב"ה. ג. באיזון נכון! ד. יהא רק החלק העדין כמוסיקה, ומראות היפים. השאר זה צורך הנפש הבהמית. ובתחילת ימי משיח אף זה יהא, ולאט לאט יחלש ויהפוך העולם לרוחניות, כמו שאמרו על העוה"ב, אין בו לא אכילה ולא שתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהם ונהנים מזיו השכינה. ה. הנאה כפי צורך הנפש הבהמית, כמ"ש המסילת ישרים בפרק א'. ו. כנ"ל, יהא לו מקום מאוזן.