שאלה:
כבוד הרב שלום וברכה,
אני לומד את ספרי הרב כבר שנים רבות מאד בעיון רב באופן עצמאי (בקול דממה דקה, סדרת בלבבי, פתחי שערים, ובעש"ט על התורה/בראשית). ואני מוצא בעיקר בספר פירוש על הבעש"ט לבראשית שהרב מסכם שסוף דבר יש אמונה פשוטה מעל הדעת שיש מצוי ראשון בבחינת אין עוד מלבדו וכל זאת מצד השלילה שאין תפיסה בדבר ותו לא. לעומת זאת בספרי בעל הסולם כמו בספרי מוסר רבים מדברים על עניין גילוי פנים כך שהנברא משיג השגחה פרטית ברורה באופן כזה שכל מעשי הבורא הם לטובה מעבר לכל ספק בבהירות מוחלטת בלתי משתמעת לשתי פנים. נראה כאן שיש לנברא מסוגלות להשיג בכלי השכל את השגחתו של הבורא בבריאה וזהו לעניות דעתי תפיסה המנוגדת לדברי הרב כפי שציינתי למעלה בבחינת כך שגדלות ההשגה היא הידיעה שאי אפשר לדעת היינו למעלה מהגדרה (כלשון הרב). אודה לרב אם יוכל ליישב את הסתירה בין הגישות האלו. האם יש השגה בבחינת השגה חיובית או שאין השגה בבחינת אמונה למעלה מהדעת באופן שההשגחה אינה מושגת לנברא לעולם.
תודה רבה מראש,
תשובה:
סדר המדרגות. א. הויתו הנעלמת, שאין לנו בה שוב השגה זולת ידיעת קיום. ב. אור אין סוף, שהגדירו רבותינו מהו אין סוף ומהו אור. ובו כלולים י' ספירות הכמוסות וגנוזות במאצילן, שהם שורש לי' ספירות המוכרות לנו. אולם שם הם באופן של אחדות שאין לנו בהם השגה. ג. נבראים, ובהם יש לנו קצת השגה, מועט מושג ורוב בלתי מושג, אפס קצהו תראה וכולו לא תראה. והנהגת הקב"ה את הנבראים, אף היא מושגת במקצת, ורובה בלתי מושג. כי פנימיות ההנהגה שורשה באין סוף.
קטגוריות
