פסוקי של כל חודש [#13532]

כ"ט תמוז התשפ"א

שאלה:

לכבוד הרב, שליט"א
בסדרה בראש חודש הסביר הרב את העבודה של כל חודש. האם הרב יכול בבקשה להסביר את הקשר בין הפסוק של כל חודש לעבודה של כל חודש.

יב חודשים – כנגד י"ב צירופי שם ה'

חודש ניסן- שיחה- ישמחו השמיים ותגל הארץ

חודש- אייר - התבוננות - יתהלל המתהלל השכל וידוע
חודש - סיון - הילוך - ידותיו ולצלע המשכן השנית

תמוז- ראיה - וכל זה איננו שוה לי

אב - שמיע - הסכת ושמע ישראל היום

אלול - מעשה - וצדקה תהיה לנו כי

תשרי - מישוש - ויראו אותה שרי פרעה

חשון - ריח - ודבש היום הזה יהוה

כסלו - שינה - וירא יושב הארץ הכנעני

טבת - כעס - ליהוה אתי ונרוממה שמו

שבת - אכילה - המר ימורנו והיה הוא

אדר - שחוק - עירה ולשורקה בני אתונו

תשובה:

ניסן – בו נברא העולם ע"י דיבור, מאמר, שיחה, ובו היה שמחה לפניו ית"ש בבריאת שמים וארץ, כמ"ש חז"ל, ישמח ה' במעשיו.

אייר – מזל שור בו היה הפרצה, פגם העגל – שור, וזה מכח פגם ההתבוננות בבחינת ידע שור קונהו, ישראל לא "ידע", עמי לא "התבונן", והתיקון "השכל וידוע" אותי.

סיון – יתדות הקרשים הם כרגליים של הקרש, אולם זה אינו מהלך אלא קבוע במקומו, וזהו בחינת נענוע, הילוך באותו מקום. והשורש שהכל אצל מקומו של עולם, וזהו בחינת משכן ששורה בו שכינה.

תמוז – ראיה – עין רואה ולב חומד, ועי"ז יש לו מנה רוצה מאתיים וכו', ונגרם שכל זה איננו שווה לי.

אב – הסכת ושמע ישראל "היום", בחינת שבו נולד משיח, וקאתי "היום" אם בקולו תשמעו, כמ"ש אליהו, בחלק.

אלול – מעשה, ושורש מצוות מעשיות צדקה, כנודע, בחינת מלכות הנקראת מעשה, ונקראת צדקה.

תשרי – מישוש – ויחיו אותה שרי פרעה, וזה גורם לחוש המישוש להתגלות.

חשון – ריח – אמרו בירושלמי (והובא בתוס' כריתות, ו, ע"א) אילו היה נותן בה דבש מעט לא היה כל העולם יכול לעמוד בריחה. ולעת"ל ינתן דבש, וזהו בביהמ"ק השלישי שיבנה
בחודש חשון, כמ"ש בבני יששכר.

כסלו – שינה, יעקב אבינו לא מת, אלא מיתתו בבחינת שינה. ופסוק זה קאי על אבל יעקב כמ"ש ויאמרו אבל כבד זה למצרים, אבל אצל ישראל אין האבל כבד, כי אינו מוות אלא שינה.

טבת – כעס – וכאשר יש כעס כביכול אין ה' עמנו. אולם תיקונו, לה' אתי – שהוא יחד עמנו, כמ"ש המפרשים. ואזי נעשה טבת לשון טוב, לשון הטבת הנרות.

שבט – המרה, החלפה, ועיקר ההחלפה בשורש במקום לאכול מעץ החיים המירו ואכל מעץ הדעת, ובתיקון והיה הוא ותמורתו קדדש, יתקדש אף עץ הדעת.

אדר – שחוק – פסוק זה נאמר על ריבוי היין, עיין רש"י שם.