שאלה:
א) מהו באופן שהאדם חושש שההורים שלו (או א' מהן) יש בנפשם ניצוץ גדול של ערב רב (או ח"ו ערב רב ממש) או עכ" הוא רואה הרבה רע בנפשם, אבל גם הוא יודע שההורים שלו היה להם ילדות קשה ונולדו עם חוסר איזון בנפשם ועוד חוויות בלתי נעימות בחיים, איך צריך לייחס לזה, האם מצד הל' כיבוד אב הוא מחויב שלא לראות רע בהם כלל ורק להגדיל את המעלות שלהם בלבו וכמ"ש החיי אדם שכל א' מחויב להסתכל על אביו ואמו שהם הגדולי הדור באיזה מעלה שלהם, וכן כיון שהוא נוגע בדבר אז אין לו לחשוש שהרע שרואה בהורים שלו הם תכונות של ערב רב בנפש א"כ יש לרק לכבדם הן במעשה והן בלב. או שיש לשנוא את הרע שבהן ולאהוב את הטוב שבהם. או לחשוש שאין הוא יודע בכלל איך להכיר ערב רב בנפש ועל כן יש לו לחדול ממחשבות כאלו.
ב) יש אדם שהוא מוסר על בנ"א כסדר, האם יש לחשוש שהוא מן הערב רב. הדבר הזה נתגדל בתקופת הקורונה שנתרבו המסירות בישראל אמנם לכאורה יש צד לדון אלו לכף זכות כיון שהיה חשש סכנת נפשות ואפשר שהם היו רוצים להעביר הסכנה ע"י מסירה על אלו שלא היו נזהרים.
ג) מצוי מאד שהישיבות גם באמריקא נשלטו ע"י בעלי ממון והרבה פעמים יש להם כמה מיני דרישות וניכר הדבר מאד שיש להם שליטה במה שנעשה בהישיבה, והדבר הזה יש בו הרבה פרטים, וקשה להיות בהיר בסוגיא זו כיון שבעלי ממון אלו יש להם הרבה התנדבות והם תומכים גדולים וא"א לא להכיר טוב להם, אמנם הם עושים דברים גרועים שמורידים את הציבור, אם בכוונה אם בשגגם או בתמימותם, האם יש כללים איך לידע אם בעל ממון הם מהערב רב ח"ו.
ד) האם יש סברא שאין להתבונן כלל בענין זו של הערב רב היום כיון שעי"ז א"א לעבוד על אהבת ישראל כיון שבמקום לדון לכף זכות את כל יהודי ולא לראות החסרונות שלו הוא רואה אותו ממבט של שנאה וחשש שהשני הוא ערב רב ח"ו.
ה) יש ציבור שלם ב"ה של בני תורה ועדיין פועמת הרוח טהרה לא להחזיק במכשיר חכם וכדו' ויש רק מיעוט בינינו שיש להם את כלי הנ"ל (וברוב פעמים אין בו חיבור לאינטרנט) אמנם בשנים האחרונות יש ציבורים גדולים ויש שכונות שהם קרובים לעירנו שרובם עובדים במלאכה וכמעט כולם יש להם את כלי הנ"ל כיון שהם נתרגלו לזה והם מסתכלים על זה כדבר נורמלי וחלק מן החיים המעשיים ועל כן אין להם בושה להשתמש בכלי הנ"ל ברבים כיון שהם בכלל לא רואים הבעיא בכך כיון שהם רואים זאת כדבר הנצרך להם שמיקל על החיים שלהם וכו'. והנה כיון שכל א' יש לו בחירה נמצא שכל אלו ח"ו בוחרים להיות מחובר לרע וליפול לצד הערב רב וכדברים המבהילים של הרב שליט"א א"כ האם שייך לומר ח"ו שהקב"ה עושה הבדלה עכשיו בין ציבור האמיתי של כלל ישראל שאינם בוחרים להחזיק את כלי הנ"ל לאלו שבוחרים להחזיק את כלי הנ"ל.
ו) וגם אני רואה שאלו באמיריקא שעובדים במלאכה בדרך כלל בשנים האחרונות הם נעשו יותר ויותר לרודפי הנאה וממון, הם סוברים שהם מוכחרים לחיות בבתים יפים וגדולים עם בריחה, והם חיים בשכונות של גויים כיון שמצאו דירה יפה (ובקושי יש להם מנין בשבת, רק לאט לאט עוד יהודים באים לחיות שמה ואז יש להם מנין בשבת...) ועכשיו יש רוח חדשה באמריקא "לטוס לפלורידא" ובתחילה זה היה רק לגבירים אבל עכשיו רוב אלו העובדים לפרנסה רוצים לחיות חיי הנאה ונוחיות והולכים לפלורידה, ועכ"פ הרדיפת המותרות באמריקא נעשה יותר ויותר בשנים האחרונות, האם לחשוש שכל זה הוא הסימן של כת הערב רב של "בעלי הנאה" שחיים בעיקר לחיי הנאה, שהתורה הוא טפל אצלם והעיקר אצלם הוא חיי הנאה. וכן יש לדון שלכאורה יש ב' כתות בזה, יש שהיו בני תורה בתחילה ואח"כ הלכו לעבוד ואח"כ בחרו בחיים כזה של רדיפת הנאה, או משום השפעת הסביבה או משום שהם באמת רוצים בכך, והם טעמו הטעם של תורה רק שהפסיקו להיות מן הבעלי עליי' ויש גם כאלו שלא היה להם ריח של התורה כבר מתחילה וא"כ לא יתכן לדרוש מהם להיות יותר בעלי רוחניים אם כל ימיהם היה בגשמיות ובלי קבלת עול תורה ובלי חיי תורה אמיתי וא"כ אפשר לדונם לכף זכות שהם אינם מערב רב רק שהיו להם טמטום כל ימיהם מחמת חוסר הצלחתם בתורה ובישיבה וכו'. מה הרב חושב על זה?
תשובה:
א. לחשוש שאין הוא יודע בכלל איך להכיר ערב רב בנפש, ועל כן יש לחדול ממחשבות אלו. הן על אביו ואמו, וכן על זולתם. חוץ מרשעים מפורסמים.
ב. כנ"ל אות א'. רק מוסר מפורסם בהרבה עניינים.
ג. כנ"ל אות א'.
ד. כן! אולם יש לברוח מן הרע בפועל ובמידות, ומכל דעות פסולות, ולהתרחק מבני אדם שעוסקים בזה. ולדבוק בטובים. ולקרב רחוקים במקום שהסיכון קטן לפי ערכו של כל אחד.
ה. כן. אולם יש שעושים כן מחוסר בהירות, וקודם ביאת משיח הקב"ה יעורר אותם, ואזי יהיה להם בחירה גמורה אם לפרוש או להיפך ח"ו.
ו. זהו רוח של ערב רב, מלשון ערב, ערבות, היפך והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו. וזהו שורש ריבוי ההנאות והתאוות שיש בדור זה. והבן היטב היטב.
קטגוריות
