שאלה:
למען האמת אני לא יכול להודות לרב שליט"א שהנחה אותי לחיי האמת.
אני התלמיד ששאל כמה פעמים את הנושא של ראייה רוחנית.
לקחתי את עצת הרב שליט"א להתמקד יותר בקשר פנימי. אני לומד את ספרי הרב שליט"א קרוב ל 15 שנים.
אני כבר לא יכול להתעלם מהתחושות שיש לי לפעמים, ואני אפילו לא בטוח מה אני שואל, אולי אני רק צריך מישהו שמבין אותי. אני מבקש מחילה שזו שאלה ארוכה, כי אם אלה רגשות אמיתיים, הרב שליט"א יבין.
לפעמים החיבור הפנימי כל כך חזק, שמתרחשת בתוכי צורה כלשהי, צורה מקום חיים, צורות קלות של צבעים ופסים של קיום ומציאות. הצורה מאוד לא ברורה, אי אפשר לתאר אותה, אבל בהחלט שם. היא לא רק במוחי, למעשה היא מורגשת בעיקר בכל גופי, וקצת במוחי. רבי שליט"א! אי אפשר להסביר את זה! זה בא עם תחושה של שום דבר לרצות, רק להיות שם כמו שהוא. כשאני מרגיש את הקשר הזה וחוש בצורה זו, ניתן להרגיש את השם ללא חישובים כלל. יש כל כך הרבה שמחה, כל כך הרבה מטרה, כל כך מעט רצון לכל דבר אחר. רק כדי להיות חי וליהנות ממציאות הבורא ועולמו.
לא קראתי את זה בשום מקום (למעט מעבר בספרי הרב שליט"א) ולא הלכתי לחפש את זה, כיוון שעבדתי על עולמי הפנימי במשך 15 השנים האלה, לאט לאט נוכחתי לזה. פתאום יום אחד, זה הפך להיות אמיתי ואני לא יכול להכחיש את זה יותר. אני רוצה לצעוק את זה מהגגות, שזה כל החיים!!, אבל מי יקשיב?
כמו שאמרתי קודם, אני אפילו לא בטוח מה השאלה שלי, אני יודע שמה שאני מרגיש אמיתי ונכון ואין לי למי לבקש זאת. האם יכול הרב שליט"א, אולי להדריך אותי בכמה מילים, במיוחד בנוגע לצורה זו שאני מרגיש בי? מה הצורה הזה שמלא בכל כך הרבה חיים, מציאות, ותכלית ?!
תודה לרב שליט"א.
תשובה:
כתיב, ב"צלם" אלקים עשה את האדם. ואמרו רבותינו, ש"צלם" הוא "צורה", כי האדם מורכב מ"חומר" – עפר מן האדמה, ומ"צורה" – נשמה אלוקית. וכאשר האדם חש את נשמתו הוא חש "צורה".
קטגוריות
