אור או כלי באמירת תהילים [#13586]

ה' אב התשפ"א

שאלה:

שאלה בשם חבר:
שלום רבינו,
כשאדם אומר תהילים, הוא מרגיש התחזקות, בטחון, התרוממות הנפש והתקרבות לבורא. אמנם מהי הבחינה שבה פועל התהילים, אור או כלי?
נראה ברור שבחינת אור וודאי (ככתוב “תורה אור”) נולד מאמירת תהילים שהוא גם תחושת ההתרוממות וכו…
אמנם נראה שיש גם צד “כלי” שהרי אדם המתפלל לרפואה מעלה מ”ן והשפע לא ירד לולא קיים כלי, ולכן נראה שהאמירה עצמה גם בונה כלי.

תשובה:

בפרטות, כל מדרגה יש בה אור וכלי. אולם בקומה הוכללת, דוד המלך מדרגת (מלכות) כלי. אולם בדקות יותר, הוא “בר נפלי”, ואינו כלי כפשוטו, כי צורת אדם שבו אין לה קיום מצד עצמה אלא נופלת. ושורש הכלי שבו בקו, לשון תקוה. וזהו ספר תהלים שכולו תקוה לקב”ה, כלי של קו – תקוה. ומשם נמשך צורת אדם (א”ק), וזהו משיח בן דוד, צורת אדם (א”ק) שנמשך מן הקו.