סבלנות [#13740]

ה' אב התשפ"א

שאלה: מאנגלית

לכבוד הרה"ג שליט"א
אמנם לא זכיתי להיות תלמיד בע"פ אך שנים רבות שאני קורא ולומד מן הכתב ומשתדל ליישם בחלקים רבים ויש לי הרבה תועלת וזכות הרבים תלויה בתורתכם, רציתי לשאול מספר שאלות שמאוד מאוד חשובות לי ומאוד אודה לכת"ר אם יעמדיני לאמת.
א. יש לי הרגשה בשנים האחרונות בפרט, שהסבלנות נהיית מאוד קצרה, הן בענייני עוה"ז כמו שאם מזדמן לי בבוקר (כשאשתי בעבודה) אני יושב לאכול מבלי להכין כלום ומשתדל להסתדר עם מה שיש, וכמדומני שזה מחוסר סבלנות. והן בענייני הלימוד כמו במו"מ בין האברכים ובין התלמידים בשעת הלימוד לשמוע אריכות דברים וכיו"ב, ואשמח לקבל עצה והדרכ במה השורש וכיצד התיקון?
ב. התחלתי לקרוא בעיון את הספר כח הריכוז ומאוד נהנתי והרגשתי שיש בו תרופה ועצה למחלת הדור, אך התקשתי למצוא מקומי במדוייק על מנת שאוכל ליישם.
אני אוהב לקרוא וללמוד מהר, ואוהב לנתח ולפלפל זמן רב בע"פ, ובזמן שקט לומד עם חברותא זמנים ארוכים בריכוז, אבל בסדר א' רגיל וכיו"ב יותר מחצי שעה יש לי הרבה ניתוקים קצרים לענייני הבית או דברים שצריך לעסוק בהם בהמשך היום. אשמח לקבל אפילו ציון לחלק בספר שעוסק בסוג הזה. אף שבכללות אני נמצא ליד הספר יותר מהמקובל.
ג. בחינוך ילדים, יש לי בן בגיל שש שיש לו תופעה נוראה חסרת פשר והבנה, אנחנו מדברים וסכמים שחוזר ישר מהחיידר הביתה ולהיפך מהבית לחיידר, או בשבת מהתהלים וכיו"ב, והוא הולך ומתעכב שעה או שעתיים ונגרר לחברים ומשחקים. וניסינו אין ספור פעמים, בטובות בדיבור בוויתור בהסכמה, וברעות בצעקות באיומים ובמכות, ולמחרת חוזר הדבר חלילה, וגם לאחר שבוכה ומצטער ומבטיח [כאן חסר בכת"י אך כמדומה כתב – יום למחרת חוזר הדבר]. וכן בררנו שאינו הולך למקום אחד בקביעות.
השתדלתי מאוד לקצר ולתמצת כפי הבנתי ויהיה לי תועלת גדולה התשובה מהרב.
יישר כוח

תשובה:

א. פעמים זה נובע מעומס החיים, וכן מייאוש עקב מצב הרוחניות בדור בכלל או האדם בפרט. והן מהתבגרות, שכבר רואים את החיים במבט שונה ומבטלים דברים רבים! נצרך בירור בנפשכם ממה זה נובע בפרט, ולפ"ז אופן התיקון.
ב. זה טבעי. נצרך בעיקר חיבור עצמי עמוק ללימוד, וניתוק נפשי עמוק מן העולם בשעה שעוסק בתורה. וכן מידי פעם לנוח במחשבה מעט באופן יזום. כי ריבוי המחשבה ברציפות יוצר פעמים עומס יתר, ועי"ז המחשבה בורחת למקום שרגיל לעסוק בו זולת הזמן שלומד.
ג. פעמים זה נובע מרצונות מרובים שסותרים זה את זה, ופעמים זה נובע מחוסר קליטה בנפש של תחושת זמן. ופעמים זה נובע מניתוק יתר בכלל מן המציאות. נצרך בדיקה בפרטות ממה הדבר נובע אצלו!