שאלה:
שלום לכבוד הרב
רציתי לשאול
1. לגבי מכירת יוסף, נאמר שהשבטים עשו לו בית דין והשכינה הסכימה עמהם, מדוע השכינה הסכימה עמהם? אם כך מדוע נענשו הרי בית דין צודק
2. מה הבחינה הרוחנית של ירושלים לעומת ציון? מה ההבדל ביניהם?
3. לפי מה שהבנתי אדם הראשון יצר את הבחירה בין טוב ורע כדי לבחור בטוב ולבטל את הרע ולא הצליח, מה יש בחטא העגל דוקא שהוא מעין אותו החטא והחזיר את אותו החטא? מה הקשר ביניהם?
4. האם היו לפרעה צאצאים, ומה היה בסופו לאחר נינוה? והאם יש לו קשר לנבוכדנצר?
5. לגבי חורבן הבית היו צדיקים גדולים באותם הדורות גם בבית ראשון וגם בשני מדוע זכותם לא מנעה את החורבן ? ואם בחייהם לא אז מדוע לא נלקחו ובמותם היו מכפרים על הדור?
תודה רבה יישר כח
תשובה:
א. בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו.
ב. עיין שערי אורה (שער שני) וז"ל, ואין הקב"ה משפיע טובו ושוכן בירושלים (מדת מלכות) אלא ע"י ציון (מדת יסוד). ועוד כתב שם, ציון וירושלים, הם סוד אל ח"י (ציון) אדנ"י (ירושלים), זכור ושמור. ועיי"ש (שער ה). ועיין שערי צדק (ש"א) וז"ל, שציון וירושלים, הם סוד יסוד ומלכות. והיינו יסוד דמלכות, ומלכות דיסוד. ועיין עמק המלך (שער טז, פרק נא) ציון בגימט' יוסף. ועיין זוה"ק (אחרי מות, סג, ע"ב). ועיין עץ חיים (שער הכללים, כלל ו) ציון וירושלים לאה ורחל. ופרדס רימונים (שער כג, ערך ציון). ועץ חיים (שער לה, פ"ג). וציון הוא רחמים וירושלים הוא דין, כמ"ש בספר הליקוטים (כי תצא). ומקורו בספר הפליאה.
ג. נוסח הידוע חיל ופרעה "וכל זרעו" ירדו כאבן במצולה.
מלך שם ר"נ שנה, כן איתא באוצר המדרשים.
"פרעה זכה" בימי נבוכדנאצר, והחריבה, כמ"ש ירמיה (מו). ועיין מדרש תהלים (כב). ומגלה עמוקות (ואתחנן, אופן קצא). וכן הקבלה ושוני בחלומותיהם, כמ"ש חז"ל. ועיין שפתי צדיק (פורים, אות י).
ד. הגנו חלקית, לא כל גזרה בר ביטול ע"י צדיקים.
קטגוריות
