ליקוטי מוהר”ן – נתינת שם לילד – שימוש חכמים [#13702]

י"ג אב התשפ"א

שאלה:

שלום לכבוד הרב ! ברצוני לשאול כמה שאלות.

שאלה א.
איך למעשה מקיימים בזמננו את שימוש חכמים. הרי 'חצרו' של כל רב גדול באמת דחוס ו'מפוצץ' מעומס וגם כל רב גדול על פי רוב כלל לא מעוניין באמת שכל אחד יכנס לד' אמותיו ואף הרבה יותר רחוק מזה.
שאלה ב.
שאלות לגבי נתינת שם לילד :
א'. מה עדיף שם אחד או שתים.
ב'. מדוע לתת שם מהמשפחה. מה זה מועיל באמת. האם זה סתם כבוד גאותני או אפילו אם זה מושך 'ניצוצות' של אותו אדם הרי בסתם משפחה זה ימשיך גם 'ניצוצות שליליות' לכאורה.
ג'. לתת שם על שם סבה שלא היה שומר תו''מ כ''כ אמנם הוא שם תנכ''י כמו אברהם וכד' האם זה בסדר או עדיף בכל זאת 'למהול' בשם שני.
ד'. בהנ''ל האם נכון להחליט בין ההורים  שהילד באמת נקרא על שם אברהם אבינו. רק כדי 'להשקיט' את המשפחה, להם אומרים שזה על שם סבה. או שיש בזה משום הערמה. כוונתי גם להערמה בעצם.
שאלה ג.
הרב הזכיר שכל ליקוטי מוהר''ן נלמד בצורה של תורת נו''ן. האם זה גם בנוגע לתורות קצרות. אם כן, אם הרב יכול בבקשה להדגים.עכ''פ בצורה של טעימה.
תודה רבה מכל הלב לכבוד הרב שלעניות דעתי מהווה אחד המעיינות של הורדת דעת של לעתיד לבוא לזה העולם השפל.

תשובה:

13702 - מתוקן

א. תחפש איש פנימי צנוע בר מעלה. שימוש חכמים אינו דוקא אצל המפורסמים.

ב.
1. אין עדיפות.
2. אם אינו צדיק אין ענין אלא לשם כיבוד. 3. לכוון על שם צדיק. וכן להוסיף שם שני, אם לא פוגע בזולתו. 4. במקום של פגיעה אפשר להערים, אם כי רצוי להתרחק מכך.

ג. כן. תורה קי"א (אל"ף במילוי עולה קי"א) וז"ל, ראש בני ישראל (שמות, ל) ר"ת רבי. ולהיפך, רשעים בחשך ידמו (שמואל, א, ב) ר"ת רבי, עכ"ל. וראש בנ"י השורשי הוא משה, בבחינת נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולם ניתנו למשה (חוץ מאחד, שניתן ונלקח, כמ"ש חז"ל ובאריז"ל ועוד), והוא זכה לנו"ן. וזהו ראש בנ"י בשלמות, מי שזוכה לנ' דקדושה בחינת דג, שנקרא "נוני", שהוא "עולי עין", בבחינת משה שנקרא "טוב עין", כמ"ש בנדרים. וזהו מדרגת נשמה, משה-נ, כנודע. ולכך זכה משה לקרן אור, כי קרן אור פניו. וקרן מכח הארת שער הנו"ן. והיפוכו, רבי בקליפה, בחינת רשעים בחשך ידמו, בחינת חשך היפך אור. חשך של שער הנו"ן שהוא עבה כדינר, כמ"ש חז"ל על חושך מצרים. דינר, אותיות ירד-ן, והיינו חשך של שער הנו"ן. אולם לבנ"י היה במצרים אור, כמו שנאמר ולכל בנ"י היה אור במושבותם. והיינו מכח משה.