שאלה:
האם הרב יכול להסביר בקצרה או באריכות את משמעות חקירת תיבות התורה בדרך של א"ת ב"ש. כמו"כ אם הרב יכול להפנות למקורות ע"מ להרחיב בעניין כיד הטובה עליו.
בברכה
תשובה:
חיבור קצוות, כ"כ הגר"א (ספ"י, פרק ב, משנה ה) האל"ף "בימין" ותי"ו "בשמאל" וכו'. ועיין זוה"ק (ח"ב, קלד, ע"א). ורמוז במלת בראשית, א"ת-ב"ש, רי. עיין תיקונים (תיקון ע, קיג, ע"ב). ושם מבואר שהוא בחינת "אב עם בן". ובלשון אחר מוגדר שזהו "פנים ואחור". ועיין עמק המלך (שער יא, פרק ג). ועיין כתבי הרמ"מ משקלוב (ביאור משנת חסידים). וישרש יעקב (ערך עשן). ועיין מגלה עמוקות (ואתחנן, אופן סד) אלב"ם הוא מצד החסד, א"ת ב"ש הם מצד הדין. וזהו באופן של התמעטות, כי יורד מתי"ו לשי"ן ומשי"ן לרי"ש. עיין קהלת יעקב (ערך אלב"ם) וערך א"ת ב"ש, שהוא בחינת ת"ת, כ"כ בפע"ח (שער הסליחות) ובעולת תמיד (שער נפילת אפים), חציו ישר וחציו מהפוך, סוד חסד וגבורה שהת"ת כולל שניהם כנודע. ועיין ברית כהונת עולם (מאמר אילו של יצחק, פרק כט) וז"ל, סוד כ"ב אותיות הנחלקים י"א י"א, כנזכר לעיל (פ"ג) בסוד א"ת ב"ש, בדין ורחמים (אולם נוטה לדין כנ"ל במגלה עמוקות). ועיין שבת (קד, ע"א) שדורש א"ת ב"ש באופן של מידת רשעים (דין) ומידת צדיקים (חסד).
ועיין פרדס רימונים (שער לז, פ"ז) וז"ל, א"ת ב"ש, כי עולה בחציה ויורדת בחציה, מורה על כי אינה גדולה במעלתה כ"כ, וכו', כי עלתה אבל לא עלתה כ"כ עד שנייחדה במקורה אלא חזרה לרדת דרך מעלות אשר עלתה, עכ"ל. עיי"ש. והוא בחינת ת"ת כנ"ל.
ועיין יונת אלם (ח"א, פ"ב, מכ"י) וז"ל, נתהפך באור חוזר, כמו א"ת ב"ש.
והבן שכל ההגדרות מקבילות ההדדי, ימין – שמאל, אב עם בן, פנים ואחור, אור ישר ואור חוזר.
קטגוריות
