שאלה:
המשך שאלה 13500
שאלתי על הצורה הפנימית שאני מרגיש והרב שליט"א ענה:
כתיב, ב”צלם” אלקים עשה את האדם. ואמרו רבותינו, ש”צלם” הוא “צורה”, כי האדם מורכב מ”חומר” – עפר מן האדמה, ומ”צורה” – נשמה אלוקית. וכאשר האדם חש את נשמתו הוא חש “צורה”.
אני מודה מאוד לרב שליט"א על תשובה זו.
ההתמקדות והתשוקה הגדולה ביותר שלי בעבודה על עולמי הפנימי, שאוכל לחוש את המציאות של השם, את נשמתי, ואת העולם אמיתית ככל שאפשר.
הרגשתי עצור בנקודה זו כבר כמה חודשים ואני לא בטוח מה הנקודה הבאה לעבוד עליה, אני מבין שקשה לענות בלי דיבור ארוך, אבל באופן כללי, אחרי שמרגישים צורה פנימית, מה הנקודה הבאה לעבוד בעולם החיבור והמודעות הפנימיים?
תודה לרב שליט"א.
תשובה:
כל דבר יש בו כללות, "צורה כללית", ויש בו את חלקיו. וכן ב"צורה" הכוללת יש את הכללות, "צורה", נשמה. ויש את חלקיה. ומלבד "ההרגשה" של כללות ה"צורה", נצרך בירור וחיבור לפרטים. הן חיבור "שכלי", והן חיבור "רגשי".
פרטי הנשמה בחלוקה שורשית, נרנח"י, נפש – רוח – נשמה – חיה – יחידה. דברים אלו נתבארו הרבה בספר דע את נשמתך. ויש לצרף לכך עסק רחב בתוה"ק, בבקיאות ובעיון, וכן תיקון המידות, ופרישות מן החומר. זולת כך זהו בלתי מאוזן.
קטגוריות
