שאלה:
א) שמתי לב שיש כח של "מהיכי תיתי", שהאדם שמע משפט או סברא והוא אינו סובל או מנגד עליו, ואין הכי נמי דלפעמים מצד המוח א"א להכריע מאיפה נלקחה ההגדרה או המשפט או הסברא, אבל הלב יכול לחוש שהוא אמת, אמנם לא כל אדם יש לו את זכות הלב להרגיש את האמת של המשפט וא"כ אינו מבין המשפט וגם אינו חש האמת ועל כן הוא אינו סובל המשפט עד כדי כך שהוא מתנגד עליו בתוקף. ואני חש שע"י דרך הלימוד בישיבות אנו קונים היטב את כח ה"מהיכי תיתי" בנפש, להסתפק בכל דבר ולחלוק על כל סברא שאינו מוכרח. השאלה הוא, האם יש בזה קלקול של כח עמלק בנפש להתספק בכל דבר, או שהוא בעצם דבר טוב, כח טוב בנפש לחלק כל דבר ולראות אם הדבר יש בו אמת או שקר, וכמה, וכו'.
(ב) ובאופן פרטי יותר, אני שואל שאלה הנ"ל מחמת שא' ראה תשובת הרב בנוגע מי שנשאר מחובר לשער הנ' בהגאולה שהוא נעשה מהערב רב ואז יתגלה למפרע שהוא אינו יהודי, והוא מחק את התשובה עם דיו שחור וכתב עליו, "חס ושלום!" הוא היה בכעס על דברי הרב הנ"ל וכמובן שזהו נושא עדין ורגיש, אמנם מה לעשות, האם לשתוק ולא להדפיס דברים כאלו של האמת המרה הזו שנתגלה לנו ע"י הרב באהבתו לישראל לנו, האם אין לנו להשתדל להציל נפשם לזכות אותם להגאולה?
(ג) ועכ"פ אני חושש שהתגובה שלו בא מחמת חינוך של הרבה שנים בלימוד שהאדם קונה היטב את מדת ה"מהיכי תיתי" והוא מתמיה כשהוא שומע משפט שאין בו מקור ואין בו הסבר שכלי, אמנם לפלא הוא בעיני על שבנ"א שומעים משפט של אמת טהורה ואינו מסכים עם האמת, וכאילו שהכח ה"מהיתי תיתי" בנפש הוא שולט אצלם הרבה יותר מדי עד שאינם רואים האת האמת שהלב צועקת, ואפשר משום שהא גופא דאין להם לב הרואה את האמת. מה היחס הנכון לגבי הנ"ל?
(ד) מהו הגדר חיבור האינטרנט שמעכב האדם מגאולה, האם שייך להיות שהאדם יש לו חיבור לאינטרנט אבל אינו מחובר רגשית ונפשית להאינטרנט אז אין ההשתמשות שלו באינטרנט מעכב אותו מהגאולה?
(ה) לדוגמ' אשתי עובדת במקום עבודה של בית יעקב ובו במשרד יש להם רק איימיל ויש רק חדר אחד שבו יכולים להשתמש באינטרנט (ויש סינון עליו) האם זה נקרי שכל הנשים שמה הם מחבורים לאינטרנט?
(ן) האם הדבר תלוי בהחזקת הכלי ברשותו או אפי' אם משתמשים בו כשיש צורך?
(ז) וכן יש לשאול, האם כח הטכנלוגיה בכלל בלי קשר לאינטרנט הוא ג"כ שייך לסוגית הטומאה? לדוג' מחשב עם משחקים שאין בו אינטרנט, האם עצם ההתמכרות למחשב נקרא טומאה?
(ח) וכ"ש אם מחשב יש בו יכולת לראות סרטים, האם זה ג"כ חיבור לטומאה כיון שיכולים לראות טומאה עליו?
(ט) האם יש מקור לדברי הרב שאלו שנשארים מחוברים לרע ונופלים לעולם להיות מן ה"ערב רב" הם "למפרע" אינם מנשמות ישראל? אני חושב שאין זה חידוש הרב אלא שהרב בא מהגדרות בספה"ק בזה, ואם אפשר להרב להאריך בו קצת, כיון שהיו בנ"א שהיו מתמיהים על משפט הנ"ל (ואולי משום שהלב שלהם לא רצו לקבל את האמת המרה!)
תשובה:
א. בשורש ספק של קדושה, שפעמים נופל ח"ו לספק דקלקול. ושורש כל ספיקות דקדושה ברדל"א, ששם זהו ספק של "גם וגם", שפעם מתראה כך ופעם כך. ובעומק כולל הכל, כמ"ש הרמח"ל בקל"ח פתחי חכמה. ולמטה יורד לספק של או זה או זה בדרכי הלימוד וההוראה, ולתתא נופל לספק דקלקול, כמ"ש בחובות הלבבות שמספק עוד ועוד חלקים בקדושה, ושורש היש ה' בקרבנו אם אין.
ב. מצד הידיעה זה גילוי למפרע, וזהו אור אחרית הימים, אין לי בהם חפץ, אין בהם בחירה, אלא "ידיעה". ונגלה הדבר למפרע. אולם מצד הבחירה, זהו מכאן ולהבא.
ג. חוסר העמדת ברירות ביסודי הדת והנהגת ה'. ועל דרך כלל נובע מחוסר ידע רחב וחוסר הבנה עמוקה, ופעמים מחמת נגיעות ומידות בלתי מזוככות.
ד. כן, ויפרוש ממנו קודם הגאולה, או רגע קט או קודם לכן.
ה. לא.
ו. תלוי בקשר הנפשי. אולם עצם ההחזקה ברשותו הוה כטובל ושרץ בידו שמוכרח להוציאו מידו.
ז. טומאה, אולם לא נו"ן שבנו"ן. מחשב לשון מחשבה, שיונק מן האין, חכמה מאין תמצא.
ח. כן. כנ"ל אות ז'.
ט. כנ"ל אות א', מדין ידיעה הכל למפרע. וזהו הבירור האחרון שע"י נצא מן עולם הבחירה ללמעלה מן הבחירה, ימים אשר אין לי בהם חפץ.
קטגוריות
