שאלה:
לכבוד הרב
רציתי לשאול מספר דברים אודה לרב אם יוכל לענות בהרחבה
1. איך ישראל חטאו בזמן הבית בחטאים גדולים אם קורבן התמיד כיפר על החטאים אז לכאורה לא היה רצון לחטא? וכן קורבן התמיד הביא להתמדה בדרך הטוב דבר שמעצים את הקושי.
2. מדוע משה רבינו הקשיב לעצתו של יתרו? אם לפי האמת הוא יכל לשפוט את כל העם ובכך היה נשאר הקשר המוחלט עם משה רבינו וישראל ודבר ה' היה מגיע באופן השלם
3.מה הכוונה אפרו של יצחק צבור על גבי המזבח אם הוא לא נשרף?
4. אם הלוחות מציינות שדבר ה' היה חקוק על ליבם של ישראל כחלק מהם כיצד היתה אפשרות שליבם יפנה לחטא? ( העגל)
תודה רבה, יישר כח
4. אם הלוחות היו
תשובה:
א. לעולם נשאר בחירה לכלל ישראל, אלא שזו בחירה דקה יותר, וחטאים דקים יותר.
ב. עיין חת"ס בתורת משה (שמות, יח, כג), שיש בזה תקנה שלא יהיו רבים כ"כ במקום המשפט, וכן שאיכא למיחש לאנצויי, עיי"ש. ועיין עוד אמרי שמאי (שמות, יח, יג). ועיין בית יצחק (במדבר, יא, יא) שההנהגה הרוחנית נעשתה כעת יתרו, אולם ההנהגה המדינית נשארה רק ע"י משה, והרי שנשאר קשר ישר עמהם.
וטעמים נוספים דתיקון בעצת יתרו מצינו בדברי רבותינו. עיין אברבנאל (שמות, יח, יג-כז). ועיין עוד בדבריו (במדבר, לג, נ). ועיין עוד בטור חו"מ (סימן א) שהשי"ת הסכים עם עצת יתרו. ועיין עוד רמ"ז (אות קסו). ואוצר עדן הגנוז (ח"א, סימן ט). ומעשי ה' (חלק מעשי תורה, פרק ה). ועקידת יצחק (שער מג). ודרשות מהרי"ט (יתרו, דרוש שני), עיי"ש שעי"ז משהי הי פנוי ללמד המצוות וכו'. ושפת אמת (ליקוטים, יתרו). ושו"ת חתם סופר (ח"ז, תשובה כב), ועוד.
ג. כמה ביאורים:
א. "כאילו" צבור, כמ"ש בתנחומא (וירא, כג), וכמ"ש רבינו בחיי (בראשית, כב, י), ובעלי התוספות (שם, כב, יב), ועוד. ופירושו כיוון שחשב לעשות מצוה ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב "כאילו" עשאה. ולכן נחשב כאילו האפר צבור. ועיין ב"ר (צה, ה), ותנחומא (תולדות, ז. שלח, יד).
ב. האיל האחר שעומד במקומו נחשב כאילו זהו יצחק. וזה אפר של האיל בפועל. כ"כ בתנחומא (שלח, יד).
ג. כל העומד לישרף כשרוף דמי, וכאילו אפרו מונח על גבי המזבח. כ"כ הריטב"א (סוכה, כט, ע"ב).
ד. עיין פחד יצחק (סוכות, מאמר יט, אות ד), שההו"א מאירה בנפשו של יצחק כמסקנא, עיי"ש. ועיין עוד אמרי מנחם (וירא, אות י).
ד. היה יצה"ר "מבחוץ", כמו שהרחיב בנפש החיים.
קטגוריות
