שאלה:
) מה המקור בחז"ל למושג "אהבת חנם""?
ב) האם הפירוש של אהבת חנם הוא לאהוב הזולת למעלה מטעם ודעת באהבה שאינו הגיונ או הכוונה להרגיש שכולנו אחד?
ג) מהו הכוונה של דברי הרב שאהבת חנם הוא דבר בלתי-שכלי, הא אנו מצווים לאהוב כל ישראלמחמת שכולנו נשמה אחת,
ד) האם ע"פ שכל הגיוני אין היד ימין שלנו אוהב את היד השמאל שלנו ?
ה) מה הראי' ממתנת חנם של צדיקים לכולנו, הא יש שכר ועונש וא"כ מה המושג הזו של מתנם חנם?
ו) הרב אמר שכמו שיש מושג של מתנם חנם לצדיקים כמו כן יש מתנת חנם לכולנו וזהו דברי הגמ' בנים אתם לה', אפי' בזמן שאין עושים רצונו של מקום נקראים בני הם. נכון שכולנו בנים אתם לה' אבל מה השייכות בין מתנת חנם לבנים אתם לה', הא כשעושים מצוות ונעשים צדיקים לעולם מקבלים מה' רק בבחי' מתנת חנם אבל רשעים שעושים עבירות אינם יכולים לקבל מתנת חנם! רק צדיקים מקבלים ממתת חנם!
ו) מה הכוונה שהבית המקדש בשמים לא היה חרב, הא הקב"ה עזב אותו בשעת החורבן ג"כ בשמים וא"כ לכאורה גם הבהמ"ק בשמים היה נחרב באותו שעה.
תשובה:
א. לא ידוע לי מקור מפורש. אולם המהות אהבה במדרגת חן, חנם.
ב. כן. וע"י אהבה זו דבקים באחד. אהבה כלי לאחד.
ג. זו מצוה ששורשה למעלה מן השכל, כי בשכל האנושי אפשר להבין שכולנו אחד, אולם אנו נמצאים בעולם הנפרדות, והשכל נשאר "מקיף" ואינו יכול להכניס השכלה זו להרגשה. ולכך במדרגת שכל הנכנס לפנימי, זהו למעלה מטעם ודעת שכלי.
ד. במקרה זה, זהו גוף אחד, ולכך נתפס אף בשכל אנושי ובהרגשה. אולם שורשי הנשמות שהם אחד, זהו אחדות בעולם הנשמות, אולם אינו מורגש בגופים, כי הם גופים מחולקים.
ה. שורש מתנת חנם, בהנהגת היחוד שלמעלה משכר ועונש, כמו שהרחיב הרמח"ל בדעת תבונות.
ו. גדולה אהבה שמקלקלת את השורה, כדרך אב שנותן אף לבנו שחטא כנגדו. וכמ"ש ר' ישראל מסלאנט, שזהו מתגלה אף באדם "בכוחות הכהים" בנפשו.
ז. נעזב החיבור של התחתון לעליון, ולא העליון עצמו.
קטגוריות
