שאלה:
שלום לכבוד הרב,
אני לומד מזה זמן את מאמר הקיווי לרבנו הרמח"ל, אליו נחשפתי לאחר שהרב כתב בתשובה עבורי על 'קו התקוה', נושא שאני מבקש להרחיב אודותיו.
למרות שלמדתי אותו מספר פעמים, ככל הנראה מפני שחסרות לי הקדמות בתורת הרמח"ל/הקבלה, ישנם חלקים במאמר שאיני מצליח להבין. אשמח אם הרב יבאר לי אותם:
א. מה כוונת הרמח"ל בשמות יהו-ה ואלוקים במאמר זה? הוא חוזר שוב ושוב על שני השמות ואיני מבין מה הוא בא להדגיש בכל אחד מהשמות. בפרט שם יהו-ה, אשמח להבהרה שתשפוך אור על המאמר כולו ותהפוך אותו לברור יותר עבורי.
ב. הרב כותב - השכינה יצאה מתחילה בלתי מושלמת. מה כוונת הדברים, ואשמח אף להבהרה מצד הרב במושג שכינה.
ג. הרמח"ל מביא במאמר את הפסוק 'תקוות עניים תאבד לעד'. כיצד הדבר יתכן, שהרי קו התקווה בוקע, ובפרט שלא ברור למה ראה הרמח"ל להביא את הפסוק דווקא במאמר זה?
ד. סוד ההתפשטות/קו המשפט/עיגול – מהם?
ה. מתוך דברי הרמח"ל מבואר שאמונה היא תקוה היא יראה, למרות שאנחנו רגילים לראות בשלושת המושגים האלו מושגים בפני עצמם. האם אני צודק בהבנתי? האם יש לחדד בה משהו?
תודה ושבת שלום!
תשובה:
א. הוי"ה – שלמות. שם אלקים – מקום החסר. והשלמת החסר מן השלם, השלמת אלקים מן הוי"ה.
ב. שכינה גילוי אלוקתו בעולמו. בלתי שלמה, בלתי מגלה בשלמות את אמיתת הויתו ית'.
ג. עכישו התקוה אינה שלמה ולכך נראה ח"ו שתקות ענים תאבד לעד ח"ו. אולם אינו כן באמת, כמ"ש שם, תקות ענים תאבד לעד – זה אי אפשר, והיינו שלא יהא כן. ועיין רבינו בחיי (וזאת הברכה, לג, ו, ד"ה ויהי מתיו).
ד. עיגול, גילוי כללי, סתום. קו, גילוי מפורט. ובלשון הפתחי שערים, עיגול – השגחה כללית, קו – השגחה פרטית.
ה. ירא מן העליון. יראת העונש, שלא יחסר לו שפעו. יראת הרוממות, שמכיר שהוא עליון ממנו. יראת הבושת, בוש לקבל ממנו. וכל זה בנוי על ה"קו" שמשפיע מן העליון לתחתון. אמונה – מאמין שכל שפעו מן העליון, והקו מקוה לקבל שפעו מן העליון.
קטגוריות
