שמחה [#14953]

כ"א אלול התשפ"א

שאלה:

כבוד הרב שליט"א,

אנחנו בעלי תשובה ב"ה. מאז תחילת הקורונה, שגילינו את שיחותיך
וכתביך, הבנו יותר את התהליכים שקורים כאן בעולם ובחברה. מחד, ברור שטוב יותר
להיות בצד של האמת ולא בחושך,  אבל מאידך
זה הוסיף פתאום כ"כ הרבה כאב בלב עלינו ועל כל עם ישראל על המצב שאנו שרויים
בו. למה לדעת את האמת צריך לכאוב כ"כ? ומהיכן לשאוב את השמחה בזמנים כה
מטלטלים?

בתודה רבה על זמנך ופניותך,

תשובה:

כתיב יוסף דעת יוסף מכאוב. וכבר אמר הרבי מקאצק, שאוי לו למי שאינו רוצה להוסיף דעת כי אינו רוצה להוסיף מכאוב.

ידיעת המצב מוכרחת על מנת להינצל מן הרע, כי אילו אינו יודע את המצב הרי הוא כסומא ההולך על שפת הנהר.

ידיעה זו מוסיפה כאב רב מאוד, והיא ההשתתפות של האדם בצער השכינה, שהרחיבו בכך רבותינו שעל האדם להשתתף בצערה.

עיקר השמחה מחיבור פנימי עמוק וחזק לחלקו ברוחניות בכלל, ובקרבת ה' בפרט, מתוך אמונה פשוטה שהקב"ה מנהיג את עולמו ו"הכל לטובה".