בענין מחאה [#15274]

כ"ד תשרי התשפ"ב

שאלה:

כבוד הרב לאי"ט,

הרב כותב לשואל שדאג על הנהגות כמה מבני הדור, שעדיף לעסוק בעולמו הפנימי ולא בבעיות של אחרים. לקחתי מזה מוסר ואני עובד על זה, אבל דבר אחד עדיין לא ברור אצלי. למשל, בר"ה תלו בברוקלין "פשקבילין" נגד החיסון – בעצם היום! גם בשבת שובה תלו או בבין השמשות או בשבת עצמה. תלו מכתב המבזה הגר"ח קניבסקי שליט"א ובני משפחתו. כתבו שהגר"ש ואזנר זצ"ל אסר את החיסון – ולכאורה היתה שאלת חלום שהרי כידוע הגר"ש נפטר קודם הנגיף. וכו' וכו'. בודאי צריך לעסוק בעולם הפנימי ולשכוח מכל הבלבול שבחוץ, אבל האם אין חיוב מחאה?

בברכת הדיוט לחתימה וחתימה טובה.

תשובה:

כבר אמרו חכמי הדור האחרון, שאילו באנו למחות על כל שהוא נגד רצון הבורא, עלינו למחות כל היום כולו. וזה כמובן אינו אפשרי ואינו רצון הבורא.

כאן נפתחת השאלה על מה למחות. ועל כל אדם לבדוק למה הוא רוצה למחות דווקא בעניינים אלו ולא בעניינים אחרים חשובים ביותר אף הם. ברוב המקרים המחאות אינם נובעים מנקיות, ולכך ראוי למחות בדברים עיקריים ביותר, ובאופן שהוא "נקי" במחאה זו.