שאלה:
שלום לכבוד הרב,
ברשותכם, מספר שאלות כלליות בנוגע לסדרה, לעבודה האמונה והביטחון, ועבודת ד' בכלל:
1. הרב מרבה להדגיש את אי הבהירות בתקופה האחרונה, תקופת הקורונה. הדברים עוררו אותי להתבוננות, ומצאתי שבעומק, כמעט ואין בהירות ו/או יציבות בעולם, גם בזה שהיה לפני ההתפרצות... דוגמאות: כשלמדתי מחקר באוניברסיטה, הודגש לנו שהמדע לעולם לא מגיע לאמת. כל תיאוריה שתעלה תוחלף על ידי תיאוריה אחרת, בשלב כלשהו. גם בתחום הרפואה, נדמה שלאף אחד אין את האמת 'בתוך הכיס'... כל נושא מורכב מצדדים שונים ומשונים, ועיננו רואות את הגישות השונות - קונבנציונליות ובלתי קונבנציונליות, שמתפתחות ומתחדשות.
בתחומים אחרים התמונה זהה - האמת נעדרת. אין אמת אחת, ובעומק, אין שלמות. אין מציאות שלמה. ממילא, אין יציבות.
רציתי לשאול אם המבט נכון, ואם הוא ביטוי לרצון ד', שלא תמצא השלמות בעולמנו, אלא הוא יתברך שמו. כמובן, יש גם השלכה מעשית לדברים. ההבנה שהאמת, השלמות והיציבות נשגבים מאיתנו, משחררת אותנו מהחתירה אחריהן.
2. בשיעורים הראשונים בסדרה, הרב מנחה אדם לפעול בהתאם למידת האמונה והביטחון שלו - עד לגבול בו הוא חווה אי יציבות ניכרת, שם עליו לפעול השתדלות. אבקש להבהיר: האם חקק הקב"ה בבריאתו, שאדם שפועל מתוך עמדה של אמונה וביטחון, יגיע לאותה תוצאה עם או בלי השתדלות? ואולי אפילו אם יפעל מתוך אמונה וביטחון - מצבו ישתפר? הרי, לכאורה ישנה חובת השתדלות שמוטלת על כל אדם, ואם כן - מהיכי תיתי שאם יאמין ויבטח, גם אם בהתאם למדרגתו שלו, לא ינזק כתוצאה מבחירתו שלא להשתדל?
3. הסדרה מנחה למספר תרגולי התבוננות ועבודה מעשית, בהתאם לשלב בו נמצא הלומד. אשמח להבהרה, באשר למידה הנצרכת לכל דבר, וכן מתי הקורא אמור להמשיך בעבודתו/בהתבוננותו לשלב הבא. אם איני טועה, באחת התשובות הרב הגדיר שכשהאדם חווה קניין של הדבר, עליו להמשיך הלאה. שאלתי היא, שהרי ככל שאדם ירבה להתבונן בדבר, כך ימשיך לפתח אותו, עד אינסוף. מאידך, אם יפסיק - לאחר זמן, הרושם שהיה בנפשו ייעלם. זאת ועוד, אדם מן השורה מתקשה להקדיש זמן רב מדי יום לסדרות התבוננות/עבודה שונות. אם כן, כיצד יוכל אדם לשלב בין התבוננויות השונות, ובין הבחינות השונות של העבודה הנדרשת ממנו כך שיראה ברכה בעמלו, שלב אחר שלב?
תשובה:
א. כן, אולם כלל וכלל אינה משחררת אותנו מהחתירה אחריהן, אלא כל אשר בכוחך עשה, ועל כל אדם להגיע לבהירות השכלתית לפי ערכו, שורשו ומדרגתו. ולפי זה לפעול, בבחינת אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, מתוך הכרה שזו תמונה חלקית, ורצונו ית"ש שיפעל לפי השגתו בצירוף לאמונה שמחברתו ללמעלה מהשגתו.
ב. "בטחון" הוא חיבור פנימי לקודם חטא אדה"ר, קודם שנקנס עליו גזירת ההשתדלות. ובמדרגה זו השפע מגיע ללא מעכב. מתולדת החטא שיש עיכוב, ונצרך השתדלות. ולכך פשוט שאם דבק בבטחון, ישיג כל חלקו. ויתר על כן מפני דבקותו בשורשו, יכול להשיג יותר.
ג. הקנין הוא שהדבר הופך להיות אצלו "פשוט" ולא חידוש, לא רק בהשכלה, אלא בהרגשה ובהנהגה המעשית.
בכל עבודה שעבר עליה וקנה בה קנין לפי ערכו, ראוי להתבונן מידי פעם בקצרה, שעל ידי זה הדבר נשמר בקרבו.
קטגוריות
