בקשר לכוונות בכתיבת פרשיות התפילין בשמיטה [#15331]

כ"ה תשרי התשפ"ב

שאלה:

שלום לכבוד הרב היקר
ראשית רצינו להודות לרב על השעורים הנפלאים של עץ חיים למתחילים, אני מאד נהנה מהחילוקים הדקים, מחשבון הדברים, ההגדרות והסברות העמוקות.
יש לי 2 שאלות-
1. מה החילוק בין השעורים של עץ חיים למתחילים לעץ חיים בעיון, האם הרב יכול לפרט?
2. לגבי שנת שמיטה האם הסופר יכול לכוון בכוונות התפילין, ואם כן מה הטעם, ואם לא מה הטעם, ד. ובמקרה שלא האם הדברים נעשים מאליהם, או שלא.
תזכו לגמר חתימה טובה, ולכל הישועות

תשובה:

א. בעיון יש נטייה רבה לכלול את עיקרי שיטות המפרשים הקדמונים יותר. בלמתחילים, הנטייה לסדר בעיקר מהלך פשוט אחד וברור. וכן יותר כניסה מלבד הגדרה, גם להבנה.

ב. הדברים נעשים מאליהם, "ושבתה הארץ", כעין שבת שאין "מעשה", ושיהא בעינך כאילו כל מלאכתך עשויה. ועיין בהרחבה באמת ליעקב (קונטרס שפת אמת, סימן א'). ועיין ספר הליקוטים (בהר). וזמרת הארץ (אות פ"א, ואילך). ושו"ת דברי שלום (פסק השמיטה ממהרי"ט אלגאזי). ומעיל אליהו (קונטרס ושבתה הארץ). וקנין פירות (אות לב) בהרחבה גדולה. ובגדרי קודש אשר לאהרן (שאלה פ"א). וצדק ושלום (שאלה י"ח). וסוד ישרים (ח"א, שאלה י', ושאלה י"א). וכל הנ"ל ביחס "לדיבור", תפלה. אולם במעשה אין לכוון, כי נעשה מאליו.