שאלה:
המשך שאלה 14493
שלום כבוד הרב,
1. הרב אמר לי שעצם התנועה בין 2 צדדים אמיתיים הפוכים הוא השעשוע, הרב יכול להסביר לי במשל/הבנה נפשית למה זה השעשוע? מהסתכלות הנפשית חושית שלי בשעשועים נפולים/תחתונים לדוגמא תיאטרון, משחקי מחשב, משחק עם קטן וכו' זה נראה שאדם מקבל שעשוע מעצם כך שהוא נכנס לעולם שהוא יודע שהגבול שלו הוא לא אמיתי כלפיו, כלומר הבנתי את ההגדרה השכלית אבל חסר לי בתפיסה החושית הנפשית הבהמית "הבנה" איך זה שעשוע אם 2 הצדדים אמת, בהסבר השטחי יותר ששעשוע הוא תנועה בלי תכלית זה מובן בנפש אבל בהסבר הפנימי יותר שזה עצם התנועה בין 2 צדדים אמיתיים הפכיים בלתי גבול וגבול לא מובן לי בנפש מה בדיוק השעשוע בזה?
2. מה ההבדל בין גילוי של אותיות לגילוי של מילוי אותיות? צירוף האותיות בתורה נשאר קבוע (עד שיבוא משיח) ורק המילוי יכול להשתנות
3. הרב אמר לי שבאצילות הרע הוא רעך יחוד של רעך ולא אחד ולכן תחנון הוא באצילות כי יש שורש לרע אבל לפי ידעתי באצילות נאמר איהו וחיוהי וגרמוהי חד אז זה לא ייחוד של רעך אלא ייחוד של אחד, מה חסר לי בהבנה פה?
4. הרב אמר לי שעשוע תנועה בין ב פנים בעוד עונג תנועה בין דרגות או בין פנים לאחור, האם זה שעונג הוא בין דרגות או בין פנים לאחור זה בעצם הפנימיות של היסוד שמחבר עליון לתחתון וכן של הדעת שמשווה (וזו תנועה בין פנים לאחור) וכן דעת שמעלה אותי לעליון (דרגות)? הרב יכול לתת לי דוגמא של עונג בין פנים ואחור ועל הדרך קצת לחדד לי את המושגים של פנים ואחור (להבנתי פנים זה גילוי מלא בעוד אחור זה גילוי חלקי)
5. למה הרב אומר שהדעת מחברת אותי לתענוג ואז משתנה הרצון הרי התענוג הוא תנועה בין 2 דברים כלומר הדעת צריך לחבר אותי לדבר מסוים ואז התענוג יהיה מהחיבור? אבל הדעת לא מחברת אותי לתענוג עצמו אלא היא מולידה אותו
6. למה הרב אומר שדעת שמשנה רצון היא דעת המחברת אותי לאמונה/תענוג ואז דבק בהויה הרי דעת עולה עד כתר=הויה וכן שבעבר שאלתי את הרב הוא בעצמו אמר לי שחב"ד נוגעים בהויה דרך הדעת אבל לא בהויה בעצם, ובנוסף איך מחיבור לאמונה/תענוג אני דבק בהויה, הרי הדעת לקחה אותי עד לאמונה/תענוג?
7. קראתי ב"שערי עבודה" של ר אהרון שהדעת מגלה את הרצון וגם מגלה את החכמה, כלומר הדעת מביאה את הכוחות לגילוי בנפש בצורה של חיות אז אם כך אפשר לומר על כל הכוחות הפנימים שאי אפשר לגעת בהם בלי הדעת אז מה מיוחד ברצון הרי גם החכמה לא נגישה בלי הדעת? מניח שאיזה חילוק פה לא ברור לי ואשמח לעזרת הרב בהבנה.
8. בנוגע ללימוד הקבלה בצורה נכונה הרב אמר לי ללמוד כל מדרגה בהבנה ברורה ואז למצוא אותה בנפש, השאלה אם עוד לפני שמצאתי את אותה מדרגה בנפש (שכנראה נצרך לזה גילוי נשמה מאוד ברור או מיפוי נרחב בתורת הנפש של רבותינו למבנה הקבלי) האם יש חיבור חושי לעולם המושגים הקבלי? או שעד שלא אחוש מהו יסוד דיסוד דאמא במיפוי נפש אוכל להתחבר לזה רק בשכל אנושי? מנסה להבין מה צורת הלימוד שלי צריכה להיות במושגים ובמבנים של תורת הקבלה (חוץ מרצוא ושוב דביקות ולימוד)
9. אם כדברי הרב שתמצית של העליון נמצאת בתחתון אז צריכות להיות 7 ארצות גם למטה רק הם תמצית של 7 הארצות העליונות (וכנ"ל לשאר המושגים/דיבורים שדיברו בעליונים ולא בתחתונים), כלומר איך יכול להיות מושג שקיים רק בעליון ולהגיד על דברי רבותינו שהם דיברו רק בבחינה רוחנית
תודה רבה מאוד לרב התשובה האחרונה עשתה לי כרגיל הרבה סדר, מעריך מאוד!
תשובה:
א. השעשוע מן "ההפכים" הקיצוניים. למטה זה שעשוע בין הפכים, בין אמת לשקר ודמיון. אולם השעשוע התחתון אינו בעצם הדמיון כפשוטו, אלא מצד היחס בין הדמיון לאמת, יחס של שני הפכים. ולמטה זהו שעשוע ביחס של הפכים בין אמת לדמיון, ולמעלה בין אמת לאמת. למטה בין טוב לרע, למעלה בין טוב לטוב.
ב. מילוי האותיות הוא "התוך והפנימיות" שלהם, ולכך השתא כל העליות הרוחניות כמעט אינם ניכרים בחיצוניות אלא בפנימיות כמ"ש בעץ חיים. אולם שינוי באותיות עצמם תולדתו שינוי אף בחיצוניות. וזה כח הצדיקים שמשנים לא רק המילוי אלא אף סדר האותיות, מצרה לצהר, כמ"ש הבעש"ט.
ג. יש אבי"ע דאצליות, באצילות נאמר איהוי וגרמוהי חד, בבי"ע דאצילות זהו בחינת רעך. ובי"ע דאצילות שורש לבי"ע הכוללים.
ד. כן. תנועה ברצוא ושוב בהכרת הבורא, רצוא פנים, שוב אחור. תענוג תמידי אינו תענוג. ולכך האדם נמצא ברצוא ושוב, תנועה של פנים ואחור, גילוי והסתרה, גילוי גדול וגילוי חלקי כדבריך. מוחין דגדלות ומוחין דקטנות, ימי אהבה ושנאה, כל אלו הם ערך של פנים ואחור. ובדקות, אחור של עליון הופך להיות פנים של תחתון, ולכך זה מוגדר תנועה בין ב' מדרגות.
ה. ע"י התנועה בין ב' מדרגות, מאיר המדרגה העליונה בתחתונה, ועי"ז אור העליון, הרצון בוקע ומאיר לתחתון, ומשתנה הרצון התחתון.
ו. חיצוניות הכתר רצון, פנימיותו הויה. בורא – נברא, והכח המדבק הוא או אמונה, כח הלשמה שבנפש, למען העליון. או כח תענוג, כח השלא לשמה בנפש, למען עצמו.
ז. דעת כללות פנימיות כל הקומה, וכמ"ש בנדרים (מא, ע"א) דדא ביה, כוליה ביה. לגעת בעצם הרצון אפשר רק ע"י הדעת, כי החכמה יונקת מן הרצון אולם לא נוגעת בעצם הרצון. רק דעת עולה עד הכתר. בשאר החלקים אפשר לגעת בחיצוניותם בלי דעת, הדעת היא פנימיותם.
ח. למי שזיכך עצמו יש חיבור חושי למושגים של הקבלה, זולת כך חיבור שכלי, או אמוני, או מתוך הכרת כוחות אלו בתוך עצמו בבירור.
ט. יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, חלק יורד בפועל, וחלק בכח, תמצית.
קטגוריות
