חיזוק בלימוד הפשט, הפרד”ס שבפשט [#15596]

ו' חשון התשפ"ב

שאלה:

לכבוד מו"ר שליט"א א. אני זקוק לחיזוק בלימוד הפשט [ליבי יותר מידי נמשך לעומקים שאין בהם 'מעשה', ואני יודע [מההשקפה שקיבלתי מהרב] שלצערי זה נובע מחמת משיכה לאור מקיף ודמיונות ופחות קבלת עול. וכן מחמת שיסוד העפר שבי חלש מאד]. ובכדי להתחזק בדבר, עמלתי קצת לברר את הענין של לימוד הפשט, ויצא לי כמה מחשבות שאני משתוקק לדעת האם הם נכונות. ראשית, התבוננתי שהמילה 'פשט' יש בה ג' משמעויות: א. פשוט- היפך מורכב. ב. 'הפשטה'- היפך הלבשה. ג. דבר שהולך ומתפשט, ולא נעצר במקומו. לאחמ"כ חשבתי להגדיר לפ"ז מה המהות של חלקי הפרד"ס שבתוך הפשט. וכך יצא לי בס"ד: הסוד שבפשט- רצון ה' הפשוט. הרמז שבפשט- האופן שבו רצון ה' כתוב בתורה באופן של 'רמז', ובו הרבה מחלוקות, אפשרויות ואופנים. הדרש שבפשט- האדם 'דורש' להבין את ההלכה, להפשיט את הרמז מהסוד, דהיינו, להבין מה רצון ה' וההלכה למעשה. הפשט שבפשט- ההלכה למעשה, שבה אורו של ה' מתפשט לעולם העשיה. ולפ"ז יצא לי סדר עבודה בלימוד הפשט המקביל לפרד"ס שבפשט, ולג' הבחינות הנ"ל שבמילה 'פשט'. א. סוד-האדם מכיר בכך שכשהוא עוסק בפשט הוא עוסק לגלות את רצונו הפשוט- היפך מורכב. ב. רמז, דרש- לאחמ"כ הוא דורש 'להפשיט' את המורכבות שברמז- להגיע לרצון ה'פשוט'. ג. פשט- לאחמ"כ כשמגיע להלכה למעשה משתדל לקיים ואז הוא זוכה שאורו ית' הגנוז 'יתפשט' לעולם העשיה ויתגלה כאן. האם הדברים מדוייקים, והאם מומלץ לילך בסדר הזה עם כוונות אלו, כאשר באים לילמוד את הפשט שבתורה? ב. האם יש עוד עצות שאוכל להשתמש בהם, בכדי יותר ללמוד פשט. [חוץ מהעבודה הכללית להתאזן עם יותר אור פנימי ויסוד העפר]. ג. עוד חשקה נפשי לדעת, היכן המיקום של הסדרה 'בילבביפדיה' בעבודה ובמחשבה, מתוך כל הפרד"ס שבפרד"ס. תודה רבה על המעיינות שאני מגלה בתוכי, בזכות ההדרכות הישרות ודרך הלימוד שקיבלתי מהרב. ובתקווה שאהיה כלי ראוי.

תשובה:

א. כידוע דברי הגר"א, שהתורה נחלקת לפרד"ס כנודע. ובדקות נחלק רק לשנים, פשט וסוד. וכל חלק נחלק אף הוא לשנים. פשט, וסוד שבפשט, והוא דרש. וכן סוד שבסוד, ופשט שבסוד, והוא רמז. הצורה שכתבת קרובה לכך. אולם למעשה זה לא כ"כ ראוי ללמוד בצורת מחשבה זו, כי נצרך חיבור פשוט להשכלתה של תורה, בלי יותר מדאי חשבונות. ב. נצרך להתחבר לתפיסת ההשכלה שבתורה, ולהתענג על עצם בהירות ההשכלה. וזה מלבד חיבור עצמי שלמעלה מטעם ודעת כלל. ג. חיבור כל הפרד"ס, אולם בהפשטה של לשון הסוד.