שאלה:
ידוע שסוד שער הנון הוא עמלק שהוא רע ללא טוב כביכול ובאמת בסוד שלמות הדבר בידיעת הפכו שער הנון ניראה כרע ללא טוב כלל כביכול. והוא למעשה הפוך בדיוק היינו טוב ללא שום רע רק שאינו מושג כידוע שחושך הוא אור עליון בלתי מושג לגודל עוצמתו בסוד סגי נהור ריבוי אור גורם עיוורון . והשאלה העולה היא שמתי שהאדם מתקן את עצמו לגמרי ונעשה טוב ללא רע אזי הוא למעשה לא השמיד את הרע אלא הרע רק נבדל ממנו היינו שהרע נמצא אי שם( לכאורה וזה יכול להיות כפירה כדלהלן) ולא נעלם ממש שאם האדם הוא בבחינת טוב ללא רע אזי נמצא ההפך שהוא רע ללא טוב שנבדל מין זה הטוב ללא רע שאם הוא טוב ללא רע היינו טוב משולל מין הרע אזי מחוייב שימצא רע משולל מין הטוב כדי שהטוב ללא רע יהיה "ללא רע" שאם הוא טוב ללא רע אזי יש במציאות רע רק שהרע אינו "בו" היינו בזה הטוב משולל הרע כמו שאין סוף פירושו שיש סוף רק שזה האין הנעלם משולל ונבדל מיזה הסוף שהבלתי גבול פירושו שיש גבול רק שהוא משולל מיזה הגבול היינו שטוב נבדל מין הרע גורר בהכרח רע נבדל מין הטוב שהאור נבדל מין החושך והחושך נבדל מין האור שהם בחינת ב דברים התלויים זה בזה בסוד זה לעומת זה, נמצא טוב ללא רע מחייב שיימצא רע ללא טוב (וכן צדיקים במיתתם חיים ורשעים בחייהם מתים בדיוק הפוך מת חי, חי מת, היינו ב בחינות הנ''ל של הרע והטוב)
אז אנחנו לכאורה רק נבדלים מין הרע על ידי התיקון וזה קשה שניתן לטעות בזה ולחשוב שמציאות רע ללא טוב פירושו שלרע יש קיום מישל עצמו והוא נמצא אי שם לבדו בסוד לי יאורי ואני עשיתני שתופס עצמו כאלוה שיצר את עצמו וכמחוייב המציאות ללא טוב שיצר אותו, וניתן לתרץ שמבחינת הטוב הרע לא קיים כי הטוב אינו חווה את זה הרוע כי הוא נבדל ממנו אבל מבחינת הרע הוא כן קיים לכאורה ובעומק לא ניתן אפילו לחשב זאת כי אי אפשר לחשב איך ניראה הרע מצד הטוב אחרי שמצד הטוב אין רע בכלל! שהוא טוב ללא רע וזה גם מתקשר לכך ששער הנון דקלי הוא בחינת לי יאורי ואני עשיתני שהנחש תופס שהוא ברא את עצמו היינו בחינת רע ללא טוב שאינו תופס מציאות שזולתו שהיא סיבתו רק את מציאות עצמו כמחוייב המציאות בסוד הנחש הקדמוני מין היה אפיקורוס היה וזה דבר ממש קשה שמשמע שהנחש גם אילו רצה הוא לא יכול לתפוס שהוא נברא ועלול והטוב יצר אותו על ידי השבירה שמבחינתו הוא רע נבדל מין הטוב בחינת רע משולל הטוב הנ"ל שהמספר הכי קרוב לאין סוף הוא אפס ומחוייב המציאות יש רק אחד וזה או טוב ללא רע שיש לו קיום מעצמו או רע ללא טוב שתופס שהוא קיים מצד עצמו ( והוא סוד הטעות של אלישע בן אבויה שני רשויות הם רח"ל) . מה הרב יכול להאיר בסוגיא זאת?
תשובה:
דבריך בבחינת "הבדלה", בבחינת המתקה הרע נכלל עם הטוב, וההבדלה לעולם אינה שלמה, כי לעולם ברע יש ניצוצות של טוב, ובטוב יש שורש דשורש לרע, כי בשורש הם אחד. מתוך שאלתך ניכר שתפיסת נפשך עתה תופסת תפיסת הבדלה ולא תפיסת המתקה. והתבונן היטב היטב.
קטגוריות
