שאלה:
שלום וברכה!
ישנם כמה מושגים בספר דרך ה' (ח"א) שחוזרים על עצמם תדיר שנראים ברורים אך מתערבבים לאורך החלק (וכן בתחילת דעת תבונות ובמסלש נראה שבסוף הכל עניין אחד "השלמות האמיתי היא רק הדבקות בו ורק זה הוא הטוב". מאידך נראה בספר שהם חלוקים הן מצד החשבון של הרמחל וחילוקיו והן מצד השפעת חטא אדם הראשון) "טוב" "שלימות" "דבקות" "התדמות" "להיטיב".
א. מהי ההגדרה של כל מושג בפני עצמו?
ב. מה השייכות שלהם אההדדי בכלל ובתור תכלית וסוף של תהליך קנייתם על ידי האדם?
ג. איפה השינוי בין קודם החטא ואחר החטא (אצל ישראל ואצל האומות)?
תודה רבה
תשובה:
א. טוב – היפך רע, מלשון רעוע. טוב עניינו חיבור. שלמות – בלתי חסר. דבקות, חיבור, בלתי נפרד, כלל וכלל. התדמות – לשם חיבור נצרך שהמחוברים יהיו דומים. להיטיב – לגלות כח החיבור הנכון.
ב. יש שלם אחד בלבד, הוא ית"ש ואין בלתו. ורצון הטוב להיטיב, והיינו לגלות כח החיבור, ורצונו לגלות חיבור שלם, והוא דבקות, ולצורך כך נצרך הידמות, ועי"ז יהיו ראויים לחיבור שלם, דבקות.
קטגוריות
