שאלה:
שלום כבוד הרב,
המשך 15531
1. הרב אמר לי שהתחנון שמתייחס לרע הוא באצילות מצד רעך ואע"פ שבשאר התפילה שלא מתייחסת לרע אפשר להביט מצד רעך עדיין יש בו נפילת אפיים שיש בה מסירות נפש שמאיר באצילות, אבל גם בקריאת שמע יש מסירות נפש וזה לא אצילות ובנוסף האם התחנון נחשב כנפילת אפיים הרי הנפילת אפיים קורה אחריו? מחילה אם אני מדקדק בשאלה הזו, המכוון שלי זה לקבל סדר מובנה וברור יותר בתפילה ביחס שלו לשאר החלקים.
2. שאלתי את הרב להבדל בין פנימיות א"ק לקו והרב ענה לי שהקו הוא מחבר בורא לנברא וא"ק הוא גילוי נברא, אם חיצוניות א"ק הוא גילוי נברא אז מהו פנימיות א"ק בשונה מהקו שמחבר נברא לבורא, ברור לי שהקו נכנס לא"ק אבל אני מניח שבדקות יש הבדל בין פנימיות א"ק לקו ובין פנימיות א"ק לחיצוניותו, אז הרב יכול לחדד לי את ההבדלים? כרגע אני רואה רק הבדל בין קו (חיבור בורא נברא) לחיצוניות א"ק (גילוי נברא שמגלה בורא)
3. שאלתי את הרב למה יש צד להתפלל לא"ס ולא להויתו והרב ענה לי "עצם כך שאני יודע מקיום הויתו האמתית, זהו גופא גילוי, וגילוי זה נקרא א”ס. וזהו בחינת פנים בפנים, שאזי פונה לזולתי ביחס שפונה אלי, שמתגלה אלי" אשמח אם הרב יחדד לי, ממה נפשך אם אני מכיר בהויתו דרך הספירות או דרך הא"ס מותר לי להתפלל ואם אני לא מכיר בהויתו אז לא (בין אם אני מתפלל לגילוי מלא=א"ס או חלקי=ספירות), ואם הרב אומר שעצם ידיעת קיום הויתו זה גופא הגילוי אז מה ההבדל בין להתפלל לא"ס לבין להויתו זה היינו הך וגם הרי יש הבדל בינהם האחד גילוי והאחד הויה
4. שאלתי את הרב על חיבור חושי למושגי הקבלה והרב ענה לי שחיבור חושי הוא בבחינת "רואה", אז בעצם השגת הקבלה בבחינת כוחות נפש גבוה מחיבור חושי למושגי קבלה כי זה חיבור להויה בשונה מחיבור ע"י ראיה האם הבנתי נכון?
5. האם שהרב אומר חיבור חושי למושגים הכוונה לחיות בעולם המחשבה? כמו שהפילוסופים הקדמונים חיו בעולם החכמה, רק ההבדל הוא שהקבלה זה מצד הקדושה ואצלם מצד הטומאה, האם הבנתי נכון?
6. האם שאדם חי בעולם המחשבה ממילא מגיע לו חוש במושגי הקבלה? ובכלל בחוש בכל שכל התורה וכן גם בחוש של הפילוסופיה
7. האם זה אומר שמצד חיבור חושי למושגים זה בעולם הבריאה ולמרות שהקבלה היא באצילות אז זה פשוט אצילות דבריאה ואז בריאה דבריאה זה גמרא וכו' ולמטה מהעשיה זה חכמות אומה"ע (פילוסופיה, חכמת מצרים)
8. אם ראיה זה עולם הבריאה אז איפה נמצא חיבור ע"י מוחין?
9. הרב אמר שכדי להגיע לזה צריך זיכוך אני מניח שהכוונה זיכוך הכלי ומצד שני אפשר להתחבר למושגים ע"י אמונה, האם זה אותו חיבור רק השאלה אם מגיע מלמטה או מלמעלה?
10. אם עד עכשיו דובר על חיבור ע"י ראיה או בנפש שזה ע"י הויה אז מהו חיבור ע"י מוחין? הרב יכול לתת דוגמא ולחדד את ההבדל בין ראית השכל לבין מוחין? אני מבין שראיה זה התפשטות המוחין אבל אשמח להרחבה דוגמא וחידוד
11. רציתי גם לברר בנושא זה של המחשבה שורש החושים:
א. לפי הבנתי מהרב יש לי רשר"ד ושאני עוצם אותם אני מגיע למוחין שהוא שורשם, בכוחות נפש מחשבה דיבור מעשה הם לבושים וחכמה זה ראיה, אז שהרב אומר מחשבה שורש החושים אני מניח שאין הכוונה למחשבה (אפילו חושית) שהיא לבוש לנפש אלא לחכמה אבל אז חכמה היא ראיה ואותה אני צריך לעצום כדי להגיע למוחין, אז האם זה אומר שיש לי עצימת לבוש מחשבה ואז אני בחב"ד אח"כ עצימת חב"ד ואז אני במוחין ואז עצימת מוחין ואני ב"עצמות"?
ב. האם מוחין בקומת אדם הוא פנימיות חכמה (וחיצוניותה היא ראיה)? פנימיות חב"ד(וחיצוניותם היא ראיה=חכמה שמיעה=בינה מישוש=דעת)? או שהמוחין האלו נכנסים לתחום סוף ספירת הכתר?
ג. מה ההבדל בין מוחין שורש חושים של ראיה גשמית לבין ראית השכל? האם אלו שני שלבים בכניסה למוחין קודם עצימת הגשמיות ואז עצימת ההתראות של המוחין או שמדובר בשני עולמות שבעולם המחשבה אני עוצם את הראיה ומגיע למוחין ובעולם המעשה אני עוצם את הראיה הגשמית ומגיע למוחין שלה?
ד. מה ההבדל בין מוחין לבין עצמות, למוחין אני מגיע בעצימת החושים אבל ככה גם אני מגיע לעצמות לא? בשלילת ההתראויות אני מגיע לעצמות
ה. מה המהות של שורש החושים ומה עניינו בעבודה? האם יש איזה שיעור מסוים שהרב מפרט יותר על שורש החושים והעבודה איתו? האם הרב מכיר ספרי רבותינו שמרחיבים על העניין ולא רק מזכירים אותו בנקודות בקיצור? ובכללי אם הרב יוכל להרחיב ולפרט לי פה מחוץ לשאלות הנ"ל (שמטרתם הייתה לקבל הבנה בהירה בנושא ואני מניח שהתשובות יתנו לי נקודות ולא תמונה ברורה הנושא) מה מהותו ומה עניינו בעבודה בצורה שורשית אודה לו מאוד, הנושא הזה פחות ברור לי בנפש
12. הרב כתב לי ששינוי מילוי אותיות הוא שינוי פנימי ושינוי אותיות הוא שינוי חיצוני, דיברנו על זה בהקשר למעלית שהגיע לעולם והרב אמר לי שהכל נובע ושינוי מילוי האותיות, אז אם מעלית זה ממש שינוי בחיצוניות העולם זה אומר שהיה פה לא רק שינוי במילוי אלא גם באותיות עצמם? מוודא עם הרב שהבנתי נכון
13. הרב אמר לי שדעת נוגעת בפנימיות הכוחות בעוד בשאר הכוחות נוגעים רק בחיצוניות, האם ע"י כוח ההויה של כוח מסוים אני גם לא נוגע בפנימיותו ורק דעת תיגע בפנימיותו? והאם גם בהכרת הויה כשלעצמה אני לא נוגע בפנימיות ההויה אלא חיצוניותה ורק בדעת אני מצליח לגעת בפנימיותה?
14. אם הדעת מובילה אותי להכרת הויה בשלימותה אז יש פה איזה ניגוד כי דעת מעידה שיש 2 לפחות ובלי דעת אני לא אגע בהויה בשלמות אלא רק בהתנוצצותה ועוד הויה פשוטה לא מגיעה ע"י חיבור כי היא מעל המורכבות(כמו שהרב כתב לי בעבר), בקיצור הסוגיא הזו קצת לא ברורה לי בנפש הרב יוכל לעשות לי סדר באיך נקנית הויה בשלמות בנפש?
15. הרב אמר לי משיח בן דוד=הויה שזה הבלי גבול שולט על הגבול ומשה הוא לכוללם יחד, למה הרב אומר שדוד הוא הויה הרי הוא אור א"ס שהבלי גבול שולט על הגבול זה גילוי ולא הויה? כדי להגיע למשה שכוללם יחד זה אפשרי רק בהויה שיש לה התראויות של גבול ובלי גבול אחרת יש אחדות מסוימת בינהם או שאחד שולט במידה מסוימת על השני אבל אי אפשר שיהיו שניהם בבת אחת אם זה רק מצד הגילוי, האם אני צודק? ואם כך אז דוד הוא לא הויה אלא זה גילוי שהבלי גבול ששולט על הגבול ויוסף הוא תוספת הגבול ומשה הוא הויה עם התראויות של שניהם
המון המון תודה מקרב לב ותודה לרב על הברכה בסוף השיעור בשלישי האחרון על "בול"
תשובה:
א. נפילת אפיים, הוא מסירות נפש, להפיל עצמו לרע, ולהוציא הרע מתוך פיו. לעומת כך מסירות נפש של ק"ש, הוא להתדבק בשורש השורשים.
ב. חיצוניות א"ק נגלה בו חילוק, אזן – חוטם – פה וכו'. פנימיותו אחד שווה. ולכך פנימיות א"ק כלי גמור לא"ס, כי כולו שווה. אולם כיוון שבאור א"ס, יש י"ס הכמוסות, והוא שורש לחילוק, לכך שורה לתתא אף על חילוקי א"ק, אזן – חוטם – פה, כנ"ל.
ג. יש תפילה לאמיתת הויתו, ויש תפלה באופן של פנים בפנים, פניה לגילוי שמתגלה אליי, שעצם כך שהוא מתגלה אליי, פונה אליי, כך כביכול אני פונה אליו.
הבחינה הראשונה תפלה במדרגת הויה, הבחינה השניה תפלה במדרגת גילוי של תחילת תנועה.
ד. גם "כוחות נפש" הם תולדות החושים. לעומת כח ההויה שבנברא שמכיר את בוראו, ומכיר הוית כל דבר.
ה. המחשבה "שורש" החושים, ראיה – שמיעה – ריח, דיבור.
ו. "חוש שכלי", אולם לא בהכרח חוש כראיה וכדו', כי יתכן שהכלי לא מזוכך.
ז. בראיה דאצילות, כן.
ח. כתב הרמח"ל שיש אצליות ראשון ואצילות שני. אצילות ראשון – הויה, שני – מוחין.
ט. כן, כמובן שיש שינוי באיכות החיבור.
י. יש השכלת המוחין מופשטת, ויש ראיה שכלית, "רואה אני את דברי אדמון", כמ"ש בשלהי כתובות. וזהו כח "ציור" שכלי, לא ציור של מדמה.
יא. א. כן, עצימת ציור המוחין ועלייה להשכלה מופשטת, כנ"ל אות י'. יש להשלים חלק זה שחסר. ב. כנ"ל, פנימיות חכמה מופשטת, חיצוניות, ציור שכלי. ג. כנ"ל. ד. ביטול ההשכלה. ה. "אסתכל באורייתא וברא עלמא". יש את ההשכלה, וההסתכלות – ראיה, היא תחילת החושים, תחילת ההתהוות של העולם. והחושים קולטים את המציאות שהיא תולדת השכל העליון, התורה.
יג. לא, שאר הכוחות נוגעים בחיצוניות. דעת נוגעת בפנימיות, וההויה בעצם הוית הדבר.
יד. הדעת לא מובילה להכרה לשמה, כנ"ל אות י"ג.
טו. נכון, בתחילה זה נקרא אור א"ס ששולט על י"ס הכמוסות במאצילן, וכאשר כוחות אלו מתגלים בנבראים, כח האור א"ס, נקרא משיח בן דוד. וכח הי"ס הכמוסות במאצילן נקרא משיח בן יוסף, וכללותם, משה.
קטגוריות
