שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני נשוי ברוך השם כבר שנתיים והחלטתי מאז לא לעבוד ולהקדיש את זמני ללמוד תורה. אשתי התנגדה בהתחלה מתוך חשש לפרנסה ולחוסר שוויוניות בעול הבית והזוגיות ושהיא המפרנסת היחידה ובפרט שמשכורתה לא גבוהה. הסברתי שהמצב הכלכלי שלנו טוב מאחר ויש לי הרבה חסכונות ואבא שלי תומך בנו במידה מסוימת ולכן לא צריך לחשוש ואם בעתיד יהיה צורך אמצא עבודה, הדבר לא כל כך התקבל אצלה. לאחר שיקול דעת והתבוננות וביטחון בדרך שלי ובשם יתברך בחרתי כן לדבוק בהחלטה. במהלך כל השנתיים האלו היו לנו הרבה דיונים על הדבר שגם נבעו משוני ביחס לדת, אציין שאשתי הגיע מבית חרדי והחליטה מספר שנים לפני שהתחתנו לצאת מהעולם הזה בעקבות חוויות ילדות מאד קשות שהיו לה היום היא כן מגדירה את עצמה כדתיה אך בפועל לא חיה ממש חיים הלכתיים פרט לדברים העיקריים כמו שבת, כשרות, נדה וכו' ואני בעצם התחלתי לחזור בתשובה קצת לפני שהכרנו והתהליך צבר אצלי תאוצה מאד חזקה והפערים בינינו בעניין הזה הלכו וגדלו ועברו עלינו מספר שנים מאד קשות ולא פשוטות שבמהלכן התחלנו טיפול זוגי שקצת עזר לייצב את היחסים. לסיכום אומר שהיום היא הרבה יותר מזדהה איתי ועם הדרך שלי וכן קיבלה את החלטתי ומאמינה בה, ברמה מסוימת, להקדיש את חיי ללמוד תורה. יש לי בעצם שתי שאלות, 1. האם הרב יכול להאיר את עיני באופן כללי על העניין ולייעץ לגבי איך ראוי לי להתייחס ולהתנהל במורכבות הזאת?. 2. לאחרונה קיבלתי הצעת עבודה מאד מאד נוחה ומשתלמת שלא אמורה להפריע ללימוד יותר מדי וגם נראה שמתאימה למקום הנפשי שאני נמצא בו כרגע, בעצם בלי שחיפשתי עבודה ובלי שפניתי לאף אחד בעניין. אשתי כן רוצה שאקח אותה אבל היא לא לוחצת עליי ומשאירה את הבחירה בידי. האם ראוי לקחת את העבודה?
תשובה:
א. כדאי ללמוד עמה ספרים שעוסקים בתכלית החיים, לפי ערכה, ולאט לאט לבנות יחד תפיסת עולם פנימי תכליתי. וכן לברר לה שלא שבים למקום שממנה באה, אלא לעולם של הקב"ה!
ב. תמתין 30 יום ותתפלל על כך, ואם אח"כ עדיין יציעו לך, אפשר לקחת לניסיון.
קטגוריות
