שאלה:
אני בחור בישי"ק בגיל ט"ו וחצי.
לכבוד הרב הגאון הגדול המאיר עיני ישראל בדרך עבודת ה', ומזכה הרבים אשר גילה לי ולרבים את החיים האמיתיים.
א. מה התיקון באופן למעשה למי שנולד יוצא דופן (שאין זה שלמות)?
ב. האם יש ענין לעורר בקול בוכים אע"פ שבאמת לא בוכה רק רוצה להתעורר עי"ז?
ג. באיזו צורה צריך להיות הבקשה בקברי צדיקים (בזכות הצדיק או ע"י הצדיק או שייעתר וכדו')?
ד. האם יש ענין בהסתכלות על צדיק (ומה לגבי תמונה)?
ה. בהתחלה התחברתי יותר לענין "בלבבי" מ"דע את", והרב אמר לעסוק בבלבבי (ומה שלא התחברתי לדע את הוא מחמת שלא כ"כ הבנתי), אבל לפני שהתחלתי עוד פעם לחזור לזה, אמרתי אנסה עוד פעם ללמוד דע את, וכן הייתה התחברות לאחר הבנה (כנראה יותר טובה) וגם מידותיי לא כ"כ מתוקנות כראוי. לכן רציתי לשאול מה לעשות למעשה?
ו. הרב כתב שמי שפגיע ורגיש צריך לסדר כוחותיו, א. באופן חיצוני ממש ע"י ניתוק ברצוא ושוב מן הסובב. ב. לבנות בתוך נפשו כח של גבורה זה לעומת זה "גיבור כארי". ומחמת שאני רגיש רציתי להבין זאת, והייתי שמח אם הרב יוכל להפשיט לי את הדברים בשפה פשוטה ממש.
ז. הרב כתב שצריך לבכות בתפלה, איך מגיעים בזה למעשה לעורר עצמו לבכי?
ח. האם יש מסירות נפש גם בתפילת העמידה, וא"כ מה היא?
ט. האם שרואה ראיות אסורות באונס יש איזה בחינה של טומאה שנמשכת עליו?
י. האם בגיל כזה צריך (או) אפשר להבין מושגים פשוטים בקבלה, כגון אבי"ע וכדו', או שלא?
יא. למה לא צריך קודם כל לשבת וללמוד את כל ההלכות לפני הגמ' ושאר הדברים?
יב. למה תפילה זה עומד לפני המלך, למה זה מצב של מלך ולא אבא, מרחם, בורא עולם?
יג. מה ההבדל בין שמחה לעונג?
יד. אם כל אחד האני "האמיתי" הוא לפי מדרגתו, וזה האני האמיתי שלו, איך הוא יכול לשנות את "האני" שלו, זה כאילו הוא נלחם נגד עצמו?
טו. מה היסוד החזק (מד' יסודות) של בעל "חובת התלמידים"?
טז. האם יכול להיות אדם שאין לו נסיונות בענין שמירת הקדושה בכי הוא זה?
יז. האם אפשר לפני שהכרתי את האני להסתכל על כל יהודי בתוך נשמה וחלק אלוק ממעל.
יח. מה זה אומר שאדם לומד תורה ורואה שמהאותיות יוצא אור צהוב?
יט. אם אני רואה אדם שהגיע לדרגות יותר ממני, מה צריך להיות לי מזה, חלישות הדעת או שיעורר עצמו לתפלה וכדו'?
כ. האם נצרך כתיבת יומן. ובאיזה נושא צריך לכתוב (על מה שהיה על דברים לא טובים שהגוף עשה)?
כא. איך ניתן להתחבר אל החשק?
לכבוד הרב הגאון הגדול המאיר עיני ישראל בדרך עבודת ה', ומזכה הרבים אשר גילה לי ולרבים את החיים האמיתיים.
א. מה התיקון באופן למעשה למי שנולד יוצא דופן (שאין זה שלמות)?
ב. האם יש ענין לעורר בקול בוכים אע"פ שבאמת לא בוכה רק רוצה להתעורר עי"ז?
ג. באיזו צורה צריך להיות הבקשה בקברי צדיקים (בזכות הצדיק או ע"י הצדיק או שייעתר וכדו')?
ד. האם יש ענין בהסתכלות על צדיק (ומה לגבי תמונה)?
ה. בהתחלה התחברתי יותר לענין "בלבבי" מ"דע את", והרב אמר לעסוק בבלבבי (ומה שלא התחברתי לדע את הוא מחמת שלא כ"כ הבנתי), אבל לפני שהתחלתי עוד פעם לחזור לזה, אמרתי אנסה עוד פעם ללמוד דע את, וכן הייתה התחברות לאחר הבנה (כנראה יותר טובה) וגם מידותיי לא כ"כ מתוקנות כראוי. לכן רציתי לשאול מה לעשות למעשה?
ו. הרב כתב שמי שפגיע ורגיש צריך לסדר כוחותיו, א. באופן חיצוני ממש ע"י ניתוק ברצוא ושוב מן הסובב. ב. לבנות בתוך נפשו כח של גבורה זה לעומת זה "גיבור כארי". ומחמת שאני רגיש רציתי להבין זאת, והייתי שמח אם הרב יוכל להפשיט לי את הדברים בשפה פשוטה ממש.
ז. הרב כתב שצריך לבכות בתפלה, איך מגיעים בזה למעשה לעורר עצמו לבכי?
ח. האם יש מסירות נפש גם בתפילת העמידה, וא"כ מה היא?
ט. האם שרואה ראיות אסורות באונס יש איזה בחינה של טומאה שנמשכת עליו?
י. האם בגיל כזה צריך (או) אפשר להבין מושגים פשוטים בקבלה, כגון אבי"ע וכדו', או שלא?
יא. למה לא צריך קודם כל לשבת וללמוד את כל ההלכות לפני הגמ' ושאר הדברים?
יב. למה תפילה זה עומד לפני המלך, למה זה מצב של מלך ולא אבא, מרחם, בורא עולם?
יג. מה ההבדל בין שמחה לעונג?
יד. אם כל אחד האני "האמיתי" הוא לפי מדרגתו, וזה האני האמיתי שלו, איך הוא יכול לשנות את "האני" שלו, זה כאילו הוא נלחם נגד עצמו?
טו. מה היסוד החזק (מד' יסודות) של בעל "חובת התלמידים"?
טז. האם יכול להיות אדם שאין לו נסיונות בענין שמירת הקדושה בכי הוא זה?
יז. האם אפשר לפני שהכרתי את האני להסתכל על כל יהודי בתוך נשמה וחלק אלוק ממעל.
יח. מה זה אומר שאדם לומד תורה ורואה שמהאותיות יוצא אור צהוב?
יט. אם אני רואה אדם שהגיע לדרגות יותר ממני, מה צריך להיות לי מזה, חלישות הדעת או שיעורר עצמו לתפלה וכדו'?
כ. האם נצרך כתיבת יומן. ובאיזה נושא צריך לכתוב (על מה שהיה על דברים לא טובים שהגוף עשה)?
כא. איך ניתן להתחבר אל החשק?
תשובה:
א. התיקון דבקות בקו אמצע, היפך יוצא דופן, יוצא מן הצד. אולם לעת עתה בגיל זה אין צורך לעסוק בזה למעשה.
ב. כתבו רבותינו שיש ענין, אולם נצרך זהירות מדמיונות ושקר עצמי, ולכך לעשות זאת לעיתים רחוקות.
ג. נחלקו רבותינו הםא לבקש ע"י הצדיק – אמצעי בינו לבוראו. או לבקש בזכות הצדיק. וזה תלוי במדרגת האדם, ובשורשי הנשמות, האם לפנות ישיר לבורא או דרך אמצעי.
ד. כן, כן.
ה. לעסוק בבלבבי כשנה ויותר, ואח"כ שהאמונה נחקקה בלב לחזור לדע.
ו. עליך למצוא את המקום העמוק ביותר בתוך עצמך הגלוי לך לעת עתה, ומידי פעם להתחבר אליו עמוק ברצוא ושוב, וזו צורת חיים פנימית נכונה מאוד. והוא גם פתרון לרגישות יתר.
ז. נצרך לטהר הלב מחיבור לחומר, וזיכוך המידות, ובפרט המידה הבלתי מתוקנת של כל יחיד.
ח. כן, להסכים לעמוד לפניו כל הימים, בבחינת מש"כ במשה, ואתה פה עמוד עמדי, ואתם שובו לכם לאהליכם.
ט. כן.
י. מספיק ללמוד מכתב מאליהו.
יא. כשם שיש חיוב פו"ר, ואין חיוב לשאת אשה בגיל י"ג, אלא ממתין לפחות עד י"ח, כן כל החיובים יש להם סדר. ועיין שו"ת שאל לבי, בתחילתו.
יב. זהו מלך שהוא אביו, לא רק אבא, ולא רק מלך. אבינו מלכינו. מלך שברא העולם.
יג. שמחה, התפשטות. ענג, חיבור לשורש.
יד. האני האמיתי זהו "שורשו". היכן שנמצא עתה זהו "מדרגתו".
טו. צורת העבודה המתבארת בספריו, מים דאש.
טז. לא, אולם יתכן מעט מאוד.
יז. אפשר להאמין ולהתחבר מכח אמונה.
יח. "נצרך מאוד זהירות מדמיונות". האותיות מאירות, והוא רואה זאת.
יט. לשמוח בטובת זולתך, ולשמוח בנחת רוח שיש לבורא. ולעורר את עצמך להשיג אף אתה את חלקך שלך.
כ. דבר טוב מאוד, נתבאר בספר הכרה עצמית.
ב. כתבו רבותינו שיש ענין, אולם נצרך זהירות מדמיונות ושקר עצמי, ולכך לעשות זאת לעיתים רחוקות.
ג. נחלקו רבותינו הםא לבקש ע"י הצדיק – אמצעי בינו לבוראו. או לבקש בזכות הצדיק. וזה תלוי במדרגת האדם, ובשורשי הנשמות, האם לפנות ישיר לבורא או דרך אמצעי.
ד. כן, כן.
ה. לעסוק בבלבבי כשנה ויותר, ואח"כ שהאמונה נחקקה בלב לחזור לדע.
ו. עליך למצוא את המקום העמוק ביותר בתוך עצמך הגלוי לך לעת עתה, ומידי פעם להתחבר אליו עמוק ברצוא ושוב, וזו צורת חיים פנימית נכונה מאוד. והוא גם פתרון לרגישות יתר.
ז. נצרך לטהר הלב מחיבור לחומר, וזיכוך המידות, ובפרט המידה הבלתי מתוקנת של כל יחיד.
ח. כן, להסכים לעמוד לפניו כל הימים, בבחינת מש"כ במשה, ואתה פה עמוד עמדי, ואתם שובו לכם לאהליכם.
ט. כן.
י. מספיק ללמוד מכתב מאליהו.
יא. כשם שיש חיוב פו"ר, ואין חיוב לשאת אשה בגיל י"ג, אלא ממתין לפחות עד י"ח, כן כל החיובים יש להם סדר. ועיין שו"ת שאל לבי, בתחילתו.
יב. זהו מלך שהוא אביו, לא רק אבא, ולא רק מלך. אבינו מלכינו. מלך שברא העולם.
יג. שמחה, התפשטות. ענג, חיבור לשורש.
יד. האני האמיתי זהו "שורשו". היכן שנמצא עתה זהו "מדרגתו".
טו. צורת העבודה המתבארת בספריו, מים דאש.
טז. לא, אולם יתכן מעט מאוד.
יז. אפשר להאמין ולהתחבר מכח אמונה.
יח. "נצרך מאוד זהירות מדמיונות". האותיות מאירות, והוא רואה זאת.
יט. לשמוח בטובת זולתך, ולשמוח בנחת רוח שיש לבורא. ולעורר את עצמך להשיג אף אתה את חלקך שלך.
כ. דבר טוב מאוד, נתבאר בספר הכרה עצמית.
קטגוריות
