אמונה [#16104]

כ' חשון התשפ"ב

שאלה:

שלום לכבוד הרב
לשאול כמה דברים
1. כיוון שאבותינו היו מדוייקים מאד מדוע יעקב אבינו נשק לרחל מה היתה המטרה בכך? אם הסתכן בכך שיהיה חילול השם כמו שאמרו הרועים לפי המדרש שבני נח גדרו עצמם מהעריות וכשראו זאת אמרו עליו דברים לא טובים.
2. לגבי יהודה ותמר נאמר שמלאך דחפו לכך ועדיין גם אם המטרה שלהוציא מלך המשיח בדרך שלא תהיה קטרוג, עדיין מדוע יהודה עצמו שהיה צדיק פעל באופן הזה שאסור מהתורה גם אם לא נצטווה במפורש.
3. נאמר על מלחמת גוג ומגוג אחד או שניים ממשפחה שישארו והלא נאמר שמי שמקיים מצות סעודה שלישית ניצול ממנה אז זה הרבה יותר מהמספר הזה
4. איך כורתים את ערלת הלשון? בברית זה שמירת הברית . האם שמירת לשון מדיבורים רעים מבטלת את הערלה הזו?
5. אנו לא יודעים חשבונות שמים אך מדוע לדעת הרב יש מחלה אלצהיימר או אנשים שנהיים צמח אם הם לא יכולים בכלל לקיים תורה ומצוות, במחלות האחרות כן אפשר. ומטרת האדם לקיים תורה ומצוות לשם כך בא לעולם
6.האם זה שעם ישראל כיום מתנהג באופן כנוע בארץ ישראל ולא מתנגד לרשע זה בגלל שלא כל עם ישראל נמצא בארץ ואז כוחנו חלש כי אנו כגוף חסר?

תודה רבה
יישר כח

תשובה:

א. יש שביאורו שנשק על ידו מרחוק כנישוק על רחל. עיין בספר תולדותיו של בעל מעדני השלחן.

ועיין העמק דבר (בראשית, כט, י) וז"ל, הראה בזה לכל העומדים שם שהוא קרוב ללבן ורחל (ע"י שהשקה את צאנו) ומש"ה לא היה שוב בזיון כשנשק את רחל, עכ"ל. ושורש הדברים בחז"ל (רות רבה, ב, כא) וז"ל, וישק יעקב לרחל, למה שהיתה קרובתו. ובמהרי"ל דיסקין (שמות, ד, כד) כתב וז"ל, יעקב אבינו ע"ה לפי שהיה בן ע' שנה לא בוש לנשק את רחל שהיתה קטנה, עכ"ל (ועיין ספר אוהב ישראל, ובספר אוהב חסד, ויצא). ושורש הדברים ברמב"ן (בראשית, כט, ט), ועיי"ש שכתב שנשיקה בלמ"ד איננה בפה, רק נשק על ראשה או כתיפה. וכן הוא ברבינו בחיי (פסוק יא). ומעין כך בכתב וקבלה על אתר.

ושיטת הגר"א שהיה דיבור (כמ"ש בתיקונים, תיקון יא מתיקונים אחרונים) וז"ל, הדיבור הוא זיווג דנשיקין, בסוד וישק יעקב לרחל ויגד, עכ"ל.

וע"פ חכמת האמת הוא יחוד עליון. עיין ספר הפליאה (ד"ה וראה כשיקוימוה הווין), ואגרות הרמ"ז (אגרת כ"ו). ורמח"ל בדרוש ונתתה הכסף, ועוד כמה מקומות ברבותינו.

ב. כי מלאך דחפו.

ג. היינו שמקיימים בשלמות הראויה, שלוש סעודות.

ד. כן.

ה. החסד שעושים עמהם, זה תכליתם, ועולה לזכותם. וכן יסורים ממרקים.

ו. השורש ג' שבועות, שלא יתגרו באומות.