שאלות בלימוד ספרי הרב [#16121]

כ' חשון התשפ"ב

שאלה:

בס''ד

יישר כח לרב על כל השיחות והסדרות!!
א - רציתי לשאול, האם יש איזה סדר מסויים שכדאי לשמוע את הסדרות שהרב מדבר עליהם, או שאין בכללות סדר, אלא רק כפי משיכת הנפש?
ב- הרב כתב בשו''ת משבוע שעבר שברסלב אוחזים שהם דרך יחידה אמנם הרבה מרבותינו לא אחזו כך, רציתי לשאול שאלה יסודית, מחד אי אפשר להתעלם שמסריו ורעיונותיו של מוהר''ן ותלמידו הם כנבואה ממש לתקופתנו אנו, שזיהו מלפי מאות שנים את עניין היאוש, העצבות, נסיונות בקדושה, חוסר ה'לבד' ועוד, שכנגד זה גילו עצות נפלאות בנושאים אלו, שבעבר אולי פחות היו נפוצים וכעת ממש רואים בחוש שהגיע זמנם,
אמנם מאידך יש בספריהם דיבורים קצת מופלגים בגדלות תורתם ונחיצותם לכל אחד, ושבלעדי זה א''א להתקרב לה' וכו', ואני כשלעצמי, שקצת למדתי ספריהם אכן מקבל חיזוק, אך נוח לי יותר לעשות ''פלגינן דיבורא'', לקחת מה שאני אוהב ולא להאמין לדיבוריהם המופלגים, אך כשאמרתי זאת לחבר שגם מקורב קצת לספריהם, ענה לי, שאין אפשרות כזו, כי רואים בתורת מוהר''ן ממש נפלאות ורוה''ק ברמה גבוהה בשונה משאר ספרים, ולמי יש זכות לבוא ולסייג דבריו, שבכך וכך צודק, אך בהפלגותיו לא צודק וגיזם בהם, וזה באמת טענה שקשה לעמוד מולה,
נתאר לנו שרמח''ל אחר שכתב דרך ה' ודעת תבונות וכו' וכותב ש''קיבל רשות לגלות כל צפון בתורה'' (כמעט בלשון הזה), שאני יבוא ויאמר, דעת תבונות אני מקבל, דרך ה גם כן (אע''פ שכתבם ללא ראיות אלא כדברי נביאות, כעין דברי האריז''ל), אך שאמר שמגלה כל צפון בתורה, אינני מאמין, לכאורה דיני כאפיקורס המבזה ת''ח ולא מאמין בדבריהם, איך מסתכלים על כך, ובקיצור:1- האם מותר לא להאמין לדבריהם אודות הפלגת תורתם, או שאני בגדר חצוף, או אולי לא חייב אך ראוי להאמין.
2- אני אינני ת''ח, האם באמת ליקו''מ הוא ספר מופלא שלא בנמצא כמוהו בדורות האחרונים?
  3- היש מרבותינו שהכירו היכרות מעמיקה את תורת מוהר''ן ותלמידו, ובכל זאת הסתייגו מחלק מדבריו, ואם כן, מי הם אותם גדולים ומאיזה דברים הסתייגו?
ג- האם הרב יכול לתת קצת הקדמה ושורש לעניין לימוד ליקו''מ שהוא ספר מאוד מורכב וקצת התקשיתי בתפיסת צורת לימודו וקישורי הדברים הרחוקים לכאו'. (כעין שני גבעות ועמק ביניהם). (שמעתי השיעורים של הרב בקול הלשון בליקו''מ, אך עדיין לא הבנתי צורת תפיסת ולימוד הספר).
ד- מה הכוונה ביסוד דבריהם שכל מאמר בליקו''מ וליקו''ה מסתכם ב''הצדיק'', שלא מצינו שורש לזה לפניהם, ואם אמנם אמת נכון הדבר שהבעש''ט ותלמידיו השרישו עניין התקשרות לצדיקים, אך לא באופן שהצדיק קשור להכל, להמתקת הדינים ושהנשימה של כל אחד ואחד יונק מהצדיק ומחילת העוונות ובירור המדמה וההשפעה של רו''ג, וכתבו שזה יסוד היהדות ושזה עומק הבכי בחורבן ביהמ''ק וכו' וכו'?
ה- הרב אמר בשיעורים שיש דרך פרטית לכל יהודי, ושיש יחידי דורות שדרכם נהפכה לדרך כללית, האם רמח''ל ובעש''ט ומוהר''ן ושיטות המוסר בכלל זה? ומדוע תורת החסידות המשיכה עד דורנו והולכת ומתפתחת ותורת רבותינו בעלי המוסר הולכת ונזנחת? האם זה היה 'נבואה שנצרכה רק לדורותם'?
ו- אני מרגיש קצת בלבול, שיש הרבה תחומים בעבודי''ת שמתבארים בשיעורי הרב שליט''א, וכל יום אני רוצה ליעסוק בעיין אחר שמרגיש אני שנחוץ לי, ופעמים באותו יום אני עובר כמה תחומים בשיעורי הרב שליט''א, האם צריך להיות עיקבי ולגמור נושא ולעבור להבא, או שאפשר כל פעם לקפוץ מהכא להתם? (ואולי זה כלול בשאלה 1).
ז- הרב זכה לבהירות נפלאה ולאחדות נוראה בשיטות בעבודי''ת, כיצד אפשר לזכות לכך? יש ענין מרכזי שצריך להשקיע בו כדי לזכות לכך?
ח- בחוברת החשובה על האינטרנט הובא מהרב שרק אור משיח יכול לברר הטוב ורע שבאינטרנט, אור זה כבר נמצא קצת עכשיו או שצריך לחכות למשיח?
יישר כח גדול לכבוד הרב על כך שמשקיע מזמנו לענות לשאלות הצמאים לשמוע דבר ה'!! יאריך ה' ימיו בטוב ושנותיו בנעימים!!

תשובה:

א. נתבאר מעט בשו"ת שאל לבי, חלק א'.

ב.

  1. צריך להאמין לכל, אולם ככל מחלוקת אלו ואלו דברי אלקים חיים.

והיינו כי תורתו שורשה חכמה סתימאה דאריך, ויתר על כן חכמה דרדל"א, והיא מאין תמצא, מכתר דרדל"א. ולכך נראה כשורש לכל. אולם למעלה מכך הכתר עצמו. וזהו הארת משיח, הכתר עצמו, ויתנו לך כתר מלוכה.

  1. יש בו נביעת חכמה עמוקה ביותר, בחינת נחל נובע מקור חכמה. וצורתה בדרך דילוג בחיצוניות ונראה הקשר קלוש, אולם בפנימיות יש קשר עצמי עמוק. לעומת כך יש רבותינו שגילו תורה מושכלת ומובנת ועמוקה, כדוגמת חב"ד. ויש שיצרו "מבנה" של חכמה, כתורת הרש"ש והלשם. ויש שגילוי "מבנה פנימי" הגיוני לכל החכמה הפנימית, כתורת הרמח"ל ופתחי שערים. ויש שהקיפו את כל התורה בכל חלקיה ופרטיה וסדרוה בסדר מופתי, כדוגמת הגר"א. ועוד ועוד, כל אחד לפי שורשו וחלקו.
  2. חששו מהתקלות, כפי שרואים בדורנו אנו לרוב.

ג. הכל בסוד נו"ן, מח-נון, כנודע נו"ן מתהפכת, בכל דבר, דבר והיפוכו. ולראות בכל דבר את ההשכלה הפנימית הפרטית, שביחס לכך "בחינה" זו נקשרת בבחינה אחרת, קשר עצמי. והוא חיבור כל תורה ותורה בכל חלקיה. כי הבנת כל נקודה לעצמה היא בבחינת "ניצוצות", והבנתם יחד, כנ"ל, זהו "אור".

ד. בחינת יסוד דעתיק, שמחבר או"א, בחינת נתיב לא ידעו עיט, ושורשו יסוד דא"ק, שם מ"ה החדש.

ה. כנ"ל אות ב', והבן מאוד.

ו. צריך להיות עקבי.

ח. נכון, מאיר חלקו כבר עכשיו.