שאלה:
שלום מו"ר,
רצינו לשאול שאלה שעלתה במהלך שיעור
מובא בספר אבן שלמה לגר"א פרק ג' ב -
שעדיף בעל עבירות חמורות בעל בטחון על מי שלומד תורה ואינו בעל בטחון.
רצינו לשאול - איך יתכן בעל עבירה בעל בטחון?
הרי איך יתכן שאדם בטוח בה' יתברך ומכיר בו יתברך שנמצא ומשגיח ועם כל זאת יכול לעשות נגד רצונו? לכאורה זו סתירה גמורה?
אשמח אם הרב יישב דעתנו בכמה תירוצים (לא שחלילה אין דבריו של הרב מקובלים עלינו אלא אדרבא, שותים דברי הרב בצמאון רב)
תשובה:
האדם הוא "מפליא לעשות", הויה מורכבת, מנשמה וגוף, כללות ההפכים.
ובפרטות, בכל אדם יש הפכים וסתירות לרוב. ולכך מצוי מאוד אצל האדם שבענין אחד הוא מאמין ובוטח, ומענין אחר פחות. וזאת מפני שחלקו ושורשו בענין שיותר בוטח בו, או מפני שנסיבות החיים גורמים לכך. ומצוי מאוד שבעלי עסקים יש להם אמונה ובטחון בענייני ממון כגון שהעסקה תצליח וכד', שמפני שזה מלאכתם והורגלו עקב כך להאמין, כדוגמת הספנים שרובן צדיקים.
זאת. ועוד. פעמים האדם "רשע" מפני שיש דבר אחד שבו יש לו יצר הרע, כדוגמת דורו של מנשה ביצרא דע"ז, כן אצל כל אדם יש לו יצה"ר בענין פרטי שבו עלול ליפול. וכן בכללות אמרו, וכולן באבק לשון הרע. וכל שרגיל בכך נקרא רשע.
קטגוריות
