שאלה:
שלום לכבוד הרב,
באחד השותי"ם ראיתי שהרב מציין את ההכרח בכך שאדם יפעל נגד רצונו העצמי (הרב כותב על כך שנים ומעודד תלמידים לפעול ג' פעמים ביום נגד הרצון העצמי, בשם ר' ירוחם). באותו שו"ת, כמדומני הרב כינה זאת 'קליפת הרצון העצמי'.
אם אני צודק,
א. האם מדובר במושג ידוע?
ב. האם הרב כתב/העביר שיעור שהתמקדה בנושא ספציפי זה?
ג. קיבלתי על עצמי בלי נדר לעמוד על הנקודה הזו. מה הרב היה מציע לי לעשות אם ברצוני לפתח אותה?
ד. אני מנסה ליישם את הדברים, וחווה שחרור משמעותי מאז. אני יכול לומר שהתחושה היא שהרצון העצמי משמש כמין כבלים על נשמתו של האדם, וככל שהוא מצליח להשתחרר מהם (מהרצון העצמי), הוא חופשי יותר בעבודת ד'. האם החוויה שאני מתאר אמיתית? האם בלי עבודה על נקודה זו, אי אפשר להתקדם באמת?
ה. בנושא אחר... אני עוקב אחר הכתיבה של הרב בעניין הקורונה, והרב מזכיר את הערב רב כגורם פעיל ביותר בתקופה. רציתי לדעת אם יש לרב שיחה/שיעור בנושא... ראיתי שיש סדרה בנושא, ואני אשמח להכוונה באשר לשיעור מסוים שיעניק לי מבט נכון על הנושא. לצערי, אין לי זמן פנוי רב.
ו. הרב מנחה אותנו לאורך תקופת הקורונה. רציתי לשאול אם בקרוב הרב יפרסם שיעור בנושא, בהתאם למציאות הנוכחית, ואם יש הדגשים נוספים בהתאם למצב.
תודה ותזכו למצוות.
תשובה:
א. ידוע לעובדים.
ב. מפוזר, לא נמסר ממש על זה. עיין בלבבי משכן אבנה, חלק ג', פ"א, ענף ה' ואילך.
ג. מודעות עמוקה לרצונות, אמונה שרצוני הפנימי לעשות רצון בוראי, והרצון החיצוני אינו אלא לבוש בלבד.
ד. נכון מאוד. יש עוד צורות נוספות להגיע לתודעה זו.
ה. נצרך כל הסדרה, זה נושא רחב ועמוק.
ו. בשנה האחרונה לערך נשתנה המצב. תחילה היה מאוס להחזיק מדיה פסולה, ואח"כ ניתן הכשר לצורך פרנסה, ואח"כ נפרץ לכולם, ואח"כ אפילו "אברך" "נורמלי" "כביכול" יכול להחזיק זאת, וזה "נורמלי", ואח"כ מי שכבר לא מוכן להחזיק זאת בשום אופן נעשה "מחמיר" ו"קיצוני", והרי זה דומה למת, שתחילה עוד חם, ואח"כ נעשה קר. וזה נגרם ע"י קרירות של הקורונה, מלשון קרירות. וזהו המצב רח"ל, מדרגת מצב הדור.
ואי לכך אין כלל וכלל תיבת נח בתוך מבול זה, כי בתיבת נח היה רק חלון סתום, וכאן יש פתח כפתחו של אולם ויתר על כן, ולכך הישיבות שהיו תיבת נח, כבר אי אפשר לקרוא לזה ישיבה, כי הפרוץ מרובה על העומד. ועל כל אדם לעבוד עם עצמו מול בוראו.
קטגוריות
