שאלה:
א. אדם שנוטל כדור שאחת מתופעות הלוואי שלו הוא שהוא מדכא תאבון ולכן ממעט באכילה האם ע''י כך מזכך את גופו או שכיון שלא מתאווה לא הרוויח בכך כולם?
ב. בעניין ''דע את הרגשותיך'' תהליך ההתפשטות וההתכנסות בנפש האדם הוא תמידי ללא קשר לעובר על הנפש? או שתלוי בסיבה חיצונית?
ג. כאשר האדם מודע לתהליכי נפשו כשמתפשטת ומתכנסת, האם יכול הוא לשלוט בתהליכים כרצונו? ולדוגמא כאשר פוגעים בו ונפשו מתכנסת האם יכול לגרום לה להתפשט מחדש? וא''כ איך עושים את זה ע''י דיבור של השכל אל הנפש או שדי בלהפעיל רצון להתפשטות מחודשת? או..
ד.בסדרה הנ''ל נאמר שנפש האדם היא בתנועה וכאשר האדם מבין את התנועה הוא לא רואה בתנועת ההתכנסות כישלון אלא סיבה לפריחה מחדש והרב המשיל את זה לתהליך של זריעה, ריקבון, וצמיחה מחודשת, שאלתי היא איזה קשר יש בין הכישלון לפריחה המחודשת? האמת היא שגם בזריעה לכאורה אין קשר רק ששם כך הוא התהליך האם גם בנפש האדם כך התהליך או שיש קשר בין הכישלון לפריחה?
ה.אדם שפעל פעולה מסויימת ונכשל וע''י זה נפשו התכנסה. איך אפשר להבין שע''י תפיסה נכונה של התהליך יגיע לפריחה מחודשת והרי הכל תלוי בפעולה שיעשה בעתיד אם תהיה נכונה או לא?
ו.הצורך המוכר של בנ''א בסיפוק הוא נובע מחוסר בעולם ההרגשות שלו וכדוגמת הצורך בתענוגות ומי שעולם ההרגשות שלו תקין לא ניצרך לסיפוק או שלא?
ז.לפי איך שהבנתי לא כל תנועת התכנסות למשל היא תוצאה של הרגשה רעה שהרי 'יראה' גם היא התכנסות ולכן צריך לנסות להרגיש את ההרגשה של עצם ההתכנסות וההתפשטות האם הבנתי נכון וא''כ מה הדרך לחוש את עצם התנועה?
ח. כשהרב אמר ששמחה או כל רגש זה מציאות ממשית הרב דימה את זה לקור וחום שהאדם מרגיש את זה בגופו ממש לפ''ז הבנתי שכמו שקור וחום יש להם השפעה פיזיולוגית ממשית על הגוף וזה בעצם מה שמרגיש האדם כך גם השמחה למשל גורמת להתפשטות, וההתפשטות יוצרת השפעה פזיולוגית וזה הכוונה ששמחה זה מציאות וזה גם הכוונה להרגיש את ההתפשטות? שאל''כ איך ניתן לומר שרגש זה מציאות הרי רגש זה דבר רוחני? הבנתי נכון? או...
ט. בנושא אחר. מצד אחד נאמר על היצה''ר שהו כ''כ קשה עד שאלמלא הקב''ה עוזרו וכו', מצד שני הגר''א מזהיר מקפיצה גדולה בעבודת ה' מה שמסכן את הצלחת העובר, מצד שלישי על האדם לעבור תהליך ארוך וקשה ע''מ להכיר את עצמו ויכולותיו כדי להתאים לעצמו דרך העבודת ה', מצד רבעי העולם מלא בטומאה והתנגדות להצלחת האדם ועל הכל המחלוקות העצומות בדרך העבודה עצמה כשאחד שולל את השני, ובאמת אנו רואים בפועל איך שרובא דרובא מתים כמו שנולדו אם לא יותר גרוע ומי שבכ''ז מנסה להתקדם לרוב לא מוצא את דרכו, ואני שואל מה אם ''דרך הטוב להטיב'' והרי כמעט שלא שייך לזכות לאותה הטבה? ולמה זה כ''כ מסובך? איזה תכלית יש לקב''ה לקבל לישיבה של מעלה כל יום עוד ועוד יהודים שלא עשו עם עצמם כלום? ואני שואל בעיקר על אלו שרוצים לעשות?
ב. בעניין ''דע את הרגשותיך'' תהליך ההתפשטות וההתכנסות בנפש האדם הוא תמידי ללא קשר לעובר על הנפש? או שתלוי בסיבה חיצונית?
ג. כאשר האדם מודע לתהליכי נפשו כשמתפשטת ומתכנסת, האם יכול הוא לשלוט בתהליכים כרצונו? ולדוגמא כאשר פוגעים בו ונפשו מתכנסת האם יכול לגרום לה להתפשט מחדש? וא''כ איך עושים את זה ע''י דיבור של השכל אל הנפש או שדי בלהפעיל רצון להתפשטות מחודשת? או..
ד.בסדרה הנ''ל נאמר שנפש האדם היא בתנועה וכאשר האדם מבין את התנועה הוא לא רואה בתנועת ההתכנסות כישלון אלא סיבה לפריחה מחדש והרב המשיל את זה לתהליך של זריעה, ריקבון, וצמיחה מחודשת, שאלתי היא איזה קשר יש בין הכישלון לפריחה המחודשת? האמת היא שגם בזריעה לכאורה אין קשר רק ששם כך הוא התהליך האם גם בנפש האדם כך התהליך או שיש קשר בין הכישלון לפריחה?
ה.אדם שפעל פעולה מסויימת ונכשל וע''י זה נפשו התכנסה. איך אפשר להבין שע''י תפיסה נכונה של התהליך יגיע לפריחה מחודשת והרי הכל תלוי בפעולה שיעשה בעתיד אם תהיה נכונה או לא?
ו.הצורך המוכר של בנ''א בסיפוק הוא נובע מחוסר בעולם ההרגשות שלו וכדוגמת הצורך בתענוגות ומי שעולם ההרגשות שלו תקין לא ניצרך לסיפוק או שלא?
ז.לפי איך שהבנתי לא כל תנועת התכנסות למשל היא תוצאה של הרגשה רעה שהרי 'יראה' גם היא התכנסות ולכן צריך לנסות להרגיש את ההרגשה של עצם ההתכנסות וההתפשטות האם הבנתי נכון וא''כ מה הדרך לחוש את עצם התנועה?
ח. כשהרב אמר ששמחה או כל רגש זה מציאות ממשית הרב דימה את זה לקור וחום שהאדם מרגיש את זה בגופו ממש לפ''ז הבנתי שכמו שקור וחום יש להם השפעה פיזיולוגית ממשית על הגוף וזה בעצם מה שמרגיש האדם כך גם השמחה למשל גורמת להתפשטות, וההתפשטות יוצרת השפעה פזיולוגית וזה הכוונה ששמחה זה מציאות וזה גם הכוונה להרגיש את ההתפשטות? שאל''כ איך ניתן לומר שרגש זה מציאות הרי רגש זה דבר רוחני? הבנתי נכון? או...
ט. בנושא אחר. מצד אחד נאמר על היצה''ר שהו כ''כ קשה עד שאלמלא הקב''ה עוזרו וכו', מצד שני הגר''א מזהיר מקפיצה גדולה בעבודת ה' מה שמסכן את הצלחת העובר, מצד שלישי על האדם לעבור תהליך ארוך וקשה ע''מ להכיר את עצמו ויכולותיו כדי להתאים לעצמו דרך העבודת ה', מצד רבעי העולם מלא בטומאה והתנגדות להצלחת האדם ועל הכל המחלוקות העצומות בדרך העבודה עצמה כשאחד שולל את השני, ובאמת אנו רואים בפועל איך שרובא דרובא מתים כמו שנולדו אם לא יותר גרוע ומי שבכ''ז מנסה להתקדם לרוב לא מוצא את דרכו, ואני שואל מה אם ''דרך הטוב להטיב'' והרי כמעט שלא שייך לזכות לאותה הטבה? ולמה זה כ''כ מסובך? איזה תכלית יש לקב''ה לקבל לישיבה של מעלה כל יום עוד ועוד יהודים שלא עשו עם עצמם כלום? ואני שואל בעיקר על אלו שרוצים לעשות?
תודה על הכל.
תשובה:
א. גופו מזכך נפשו. תלוי אם מכוון לכך ושמח בכך.
ב. תלוי גם בסיבה חיצונית.
ג. תלוי במדרגת נפשו, הן ע"י שכל, הן ע"י רצון, והן ע"י שחרור פנימי.
ד. יש קשר מוחלט, ההתכנסות חזרה לשורש, וע"י מתחדשת.
ה. נכון מאוד. עצם ההתפשטות פריחה, וח"ו נשתמש בה לצד שאינו ראוי.
ו. סיפוק הם חלק מקומת נפשו של האדם, ואי אפשר בלעדיה.
ז. כן. כמו שאי אפשר להסביר איך להגיע לשיווי משקל על מנת לנסוע באופניים, כן קשה להסביר בכתב עדינות גדולה של תנועת הנפש. ונאמר בכל זאת שיש ללמוד לפרק התנועה עצמה מסיבתה, והיינו ללמוד לפרק את כח התנועה לחלקים.
ח. דבר רוחני זהו מציאות גמורה ממש ממש, לא פחות מגשמיות, אלא יתר על כן!
ט. כדאי ללמוד ספר דעת תבונות לעומקו, שם נתבארו יסודות אלו בטוב טעם ודעת.
קטגוריות
