שאלה:
בס"ד
שלו' לכ' הרב איתמר שוורץ שליט"א. מאד נהניתי מהעלון השבועי (באינגלית) של תורתך וקיבלתי הרבה תועלת בעבודתי ממנו. יש לי שאלה כזה. למדתי את ספר הנפש החיים שיש עולמות שהם למעלה מזמן ולמעלה מגדרי התורה אלא שאין זה נוגע לעולם המעשה שבו אנו חיים, ועל אף שעולמות העליונים הם מציאות רוחני מ"מ המציאות הזה אינו שייך לעולם המעשה שבו אנו חיים, ואנו צריכים לחיות בעולם המעשה עם כל גדרי הלכה ועם מציאות של עולם המעשה, וא"כ יוצא מזה לכאורה שרק כשאנו לומדים ס' נפש החיים אז אנו חושבים על עולם העליון הזו ונכנסים בו, אבל כשאנו חוסמים את הספר אז אנו חוזרים לעולם המעשה ושמה צריך לנהוג רק ע"פ עולם המעשה ולא ע"פ העולם המחשבה הזה. השאלה הוא ששמעתי מכמה צדיקים הן שנפטרו והן יבל"ח שאינם מדייקים מעשיהם ע"פ כל גדרי עולם המעשה אלא הם חיים בעולם של "למעלה מזמן", ולא היו זיהירים בזמנים ואינם מדקדקים בהרבה ממעשיהם, כאילו שהם לא חיים בעולם המעשה כלל אלא דבוקים לגמרי בעולמות העליונים, וזה לכאורה דבר פלא הוא דהא משמע בדברי נפשה"ח שזה אסור לנהוג כן, אמנם כיון שהם היו בודאי צדיקים גדולים אני רוצה להבין מהו הפשט בזה.
תשובה:
לעולם אף מי שזכה לדבוק בעומק נשמתו בעולם שלמעלה מן הזמן, אסור לו בכל תוקף לעשות ולו הדבר הקטן ביותר שלא לפי גדר ד' אמות של הלכה. אלא שפעמים השתמשו בקולות, כגון שיטות שלא לפי רוב הפוסקים, אולם ישנם שיטות כאלו, ובשעת הדחק לצורף אור נשמתם התירו לפי פסק שלא כדעת רוב הפוסקים.
קטגוריות
