עצמו של אדם [#16662]

י"א כסלו התשפ"ב

שאלה:

לכבוד מו''ר שליט''א
ראשית כל תודה רבה וישר כח על הדעת והאמונה הקדושה שמו''ר מאיר בנו בברור אמיתי וזך המטהר ליבינו לעבודה זכה וברורה והתקשרות אמיתית אליו יתברך ישר כח!
רציתי לשאול את כבוד הרב בעניין עצמו של אדם נתבאר בדבריו הק' בספר דע את עצמך ועוד שהאדם עצמו הוא טוב והרע הוא לבוש לו
ושאלתי היא אם כן מדוע צריך בשביל זה יצר טוב שהוא גם [לכאורה] חיצוני לאדם?
וחשבתי לומר ואיני יודע אם זה אמת שהאדם עצמו הוא מעל מציאות הטוב שאנו מכירים כיון שטוב בהכרח שיש כנגדו רע כמו טהור וטמא שעצם מציאות הטהור גונזת בתוכה היפכיות שממנה משתלשל הטמא כמבואר בליקוטי מוהר''ן תורה נא ובליקוטי הלכות ריבית
האם שייך לומר שכמו שאצלו יתברך שמו שהוא אחד ובאחד לא שייך נגדיות כך הוא גם אצל האדם הנברא בצלם ודמות בערך הטוב המוכר לנו עצמיות האדם היא מרוממת למעלה מכך [ וכמובן שאין השאלה ביחס אליו יתברך שמו ח''ו אלא ביחס של נברא ] והא דאמרינן שעצמו של אדם הוא טוב [או אפי' מה שאומרים על הבורא יתברך שמו שהוא כולו טוב] אין זה אלא משל הקרוב ביותר לפי תפיסתינו אבל באמת אין אנו יודעים מה הוא הטוב האמיתי שבו אין שום נגדיות ואנו מחוייבים להאמין בזה באמונה פשוטה מכל שכל ולהידבק בטוב הידוע ולסור מהרע בתקווה ובאמונה ובהשתוקקות להיכלל בטוב האמיתי שהוא למעלה מהדעת
ואם זה נכון או לא אשמח אם כבוד מו''ר ירחיב לי מעט בעניין כפי יכולתו או יפנה אותי למקורות בעניין כדי שלא אכשל ח''ו
תודה רבה רבה רבה!

תשובה:

נכון, באצילות למעלה מטוב ורע, למעלה מטוב שהוא היפך לרע. בבריאה ויצירה ועשיה, זהו טוב היפך רע. ונשמות ששורשם בבי"ע אינם יכלים לתפוס אור האצילות.