שאלה:
שלום הרב,
אני מאוד רגיש ורגשי מטבעי. אני מרגיש מאוד עמוק ונוטה לקחת דברים קרוב ללב. אני מאוד מודע לרגשות שלי אבל אני עדיין מרגיש הכל בצורה מאוד אינטנסיבית. אני יכול להרגיש את הכאב של אחרים, את האנרגיה שלהם, אני כל הזמן מרגיש את כאב הגלות ואת כל הסבל שבעולם, מאז שהייתי ילד. הגעתי להבנה שמה שפעם חשבתי שהוא אחת החולשות הכי גדולות שלי הוא בעצם החוזק שלי. אני יכול בקלות להזדהות ולחוש חמלה לאנשים, ועכשיו אני מבין שהמידה הזו הולכת לשני הכיוונים בשימוש לטוב ולרע. עם זאת, בעוד שמידה זו יכולה לשמש בצורה חיובית, האתגר הגדול ביותר שלי הוא לא לאפשר לה להכניס אותי למצב מדוכא. אני לא יודע איך להגן על עצמי מלחוש את הכאב של אחרים כשאני רוצה לעזור או להזדהות, איך אני מציב גבולות? איך אני לא נותן לזה להגיע אליי כי אני מרגיש שזה לא משהו שאני יכול לשלוט בהרגשה. (השמש שלי במזל אריה והירח במזל עקרב, יש לי 3 יסודות מים ב"מפת הלידה" האסטרולוגית שלי).
תודה רבה לך הרב על זמנך.
תשובה:
נצרך בנין "מוחין" רחב ויציב, ואזי יש איזון בין מח ולב, השכלה והרגשה. וכן נצרך לבקוע לתוך עולמך הפנימי, ואזי האדם נכנס לתוך עצמו ברצוא ושוב, ומתנתק מן הסובב. וכן נצרך לבנות את מידת הגבורה בנפש.
קטגוריות
