על צדיקים [#16603]

בזו הלשון: "נצרך “להאמין” שכל דברי החכמים כולם אמת, חלק מובן וחלק לא תמיד מובן. אינו צריך להבין כל דבר של החכמים, וק”ו שאינו יכול “להבין” איך מתיישבים כל דברי החכמים יחדיו, כי נראה כסותרים זה את זה. אולם נצרך “להאמין” שכולם אמת יחדיו, ולמעשה עושה כהוראת רבו."

יתכן והרב מעדיף לא להתעסק עם שאלות בסגנון זה, אולם הדבר מאוד לתועלת לי, להמשך בירור נוקב, ולכן ברשות הרב אשאל עוד, ואם הרב חושב שאין צריך להגיב לי, אקבל זאת.

רציתי לשאול, האם כאשר יש צדיק, ובמקרה הזה מוהר''ן, שדיבר מפורשות ללא סייג על חובת הביטול אליו ולדרכו ללא יוצא מן הכלל, וכנגד ישנם עוד הרבה דרכים ממנו והלאה, שעצם קיומם אמנם טוען שאין מקבלים דבריו, אך בכ''ז אין דיבור מפורש של גדול אחר כנגד שטוען או שהוא הנכון בלבד או שאיננו מקבל את דברי מוהר''ן, האם במקרה כזה זה נקרא מחלוקת, או שאולי אפשר לפרש את שאר הדרכים, שמכיוון שלא הכירו את מוהר''ן ודרכו (עכ''פ לא לאורכה, רוחבה ועומקה) לכן לא נהגו בדרך זו? ובאמת שצריך מי שמכיר את משנת מוהר''ן ונפלאות תורתו והשגותיו לילך אחריו בעיניים עצומות ולהאמין שכולם צריכים לקבל ממנו?

ולאיזה חלק הרב התכוון ש''אנו מאמינים אך לא מבינים'', אך דיבורי ההפלגה על עצמו ותורתו, או על עניין שכולם צריכים להתבטל לדרכו וזו הדרך היחידה לעבודי''ת?

סליחה על השאלה הבוטה והישירה, אך זה לתועלת רבה, להמשך בירור יסודי!!

יורנו רבינו איזה דרך ישכון בה אור, אנא!