שאלה:
שלום וברכה,
רציתי לשמוע דעת תורה והכוונה למציאות הבאה:
בימים האחרונים אני מתמודד עם תסמיני קוליטיס אחרי תקופה רבה בה לא סבלתי מהם. השיא היה בשבת, ובתפילת מוצאי שבת - קרה אירוע די מזעזע. ככל הנראה הושלכה אבן אל עבר בית הכנסת בו התפללתי, וחלון התנפץ במרחק שני מטרים ממני. עדיין לא ברור מה בדיוק קרה שם, אך אחד הילדים טען שראה כיצד מושלכת אבן. לא התפללתי שם שנתיים (!), והנה אירע מה שאירע... למחרת, בבוקר, הבן שיהיה בריא רץ לכביש (התנהגות שאינה מתאימה לו), וניצל בס"ד לאחר שרכב נוסע בלם. אשתי נכחה איתו באירוע, וחזרה בוכה.
כל דעביד רחמנא לטב עביד.
רציתי לשאול:
איך יהודי מתייחס לרצף אירועים שכזה? האם להניח לזה? אולי זה מחייב אותי לעבודה מסוימת?
אני רוצה להוסיף שרוחנית אני בתקופת עליה, בס"ד, ובהכוונת הרב. אני ממש יהודי חדש.
אשמח להכוונה של הרב, הלכה למעשה, מה עלי לעשות במצב הנוכחי, בתפילה שמכאן ואילך נזכה כולנו להמשך סייעתא דשמיא בכל העניינים.
תשובה:
נצרך לברר את שורש מידת הדין בנפשך, והיינו לחדד את הגבולות בנפש, כי פעמים תוך העלייה האדם קופץ יותר מדאי, ונצרך בירור מה הם הגבולות הראויים למדרגתו.
עיין ב"ב, ד, ע"א, במעשה עם בבא בן בוטא, וע"ז אמרו חכמים היזהרו בדבריכם.
קטגוריות
