שאלה:
שלום רב.
תודה רבה על התשובה.
1רציתי רק להבין לגבי הענין של הרצונות. הרב אומר שהרצונות הם מהנפש האלוקית- והבהמית. ז"א שהקב"ה שם לאדם ע"י "היצרים" את הרצונות. אז איך אדם בוחר במה לרצות? ואיך הוא יכול להשליט רצון או להוליד רצון?
2 ועוד דבר. אם ה' ברא את האדם בצורה שאין לי אחראיות למעשי. כמו בהמה חיה איך שבא. (ובאמת יש לי דפוס התנהגות כזה שעד שלא קורה משהו. לא מתעוררת. מה שב"כ אדם נזהר ועוזר לעצמו) ואני לא מרגישה שזה ממש חשוב לי לעשות את הנכון עד כדי מעשה והתגברות. אז מה יתן לי את הכוח לעלות- לרצות ולהבין את החשיבות עד כדי עשיה?
3.מה שהרב אומר דבר קטן מה הכוונה לדוג?
4. יש לי שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן. אני חיה עם בעלות תשובה. ובעבר גם עם חרדיות מבית.
ושמתי לב שבעלי תשובה עובדים את ה' יותר בחיות ובהתלהבות - כי הם מבינים את הערך של התורה וחיו את החוסר וכו'..
ומי שנולד לזה לא כולם. אבל הרבה לא עובדים את ה' בהתלהבות והבנת הערך של התורה וכו..ולכן חשבתי שמהבחינת הזו כדאי לאדם אולי לרדת ח"ו בשביל שאח"כ יחזור בהתלהבות. והבנת הרך של התורה וכו..
וכמובן לפי ידיעתי ה' לא רוצה את זה. אז איך? איך אדם יגיע להתלהבות ושמחה בעבודת ה'. כשהוא לא הרגיש מה זה לא לחיות לפי מה שה' אומר? גם בעלי תשובה אומרים שלדעת מושגים ולראות דברים. זה לא כמו לחיות אותם.
בקיצור אשמח מאד אם יש לרב תשובה שתישב את דעתי.ואם הרב מכיר ספר שיוכל לעזור לי בעניין האכפתיות מעצמי. אשמח לשמוע.
תודה רבה מאוד.
תשובה:
א. יכול לשלוט על הרצון או באופן של כבישת הרצון ע"י מעשה הפכי לרצון, או ע"י מח שליט על לבא. הולדת רצונות הוא ע"י זיכוך הגוף וגילוי הנשמה, ועי"ז מתגלה רצון הנשמה. או ע"י מעשה שמוליד התעוררות, כגון שמיעת חכם המעורר וכד'.
ב. יש אחריות, ואינו כבהמה וחיה. יש לגלות את הרצון המועט שקיים, "וללבות אותו" ע"י התבוננות ודיבור ומעשה. אולם כמובן נצרך רצון לרצות, ועצם כך שאתם שואלים על כך, מונח כאן רצון לרצות!
ג. רצון לומר מילה טוב למישהו, או להיפך, כל דבר ולו הקטן ביותר!
ד. ע"י שיתבונן כיצד חסר "פנימיות לחיים" אפילו אם שומרים תורה ומצוות.
קטגוריות
