שאלה:
כבוד הרב שליט"א! התשובה בענין המחיצה בשמחות משפחתיות טלטלה אותנו. אם המציאות הרווחת היום ברוב הבתים החרדיים "זה הפוך מדרכי הקדושה והצניעות" כלשון הרב, א"כ אנא אנו באים בדור פרוץ זה, והנה עתה חג החנוכה בפתחנו, על "ערבי הלביבות" ושאר סעודות הנהוגות כמעט בכל משפחה, בתערובת של כל הזוגות הנשואים על ילדיהם, וכו' וכו', מה נענה ומה נאמר. א. האם יש לכבודו איזה לימוד זכות או פתח של היתר למציאות זו? ב. באותו ענין, בחתונות הנהוגות כיום במחוזותינו כבר השתרש הצילום בוידאו, בין בגברים ובין בנשים, מה שבעבר התנגדו לו, ואסרו איסר שלא להסריט כלל גם לא בגברים, כ"ז נפרץ היום, והוא חלק בלתי נפרד מחבילת הצילום. כיום כידוע מסריטים גם את ריקודי הנשים, ונשאלת השאלה מפי נשים ובנות רבות שליבן נוקפן לרקוד בשמחות מחמת כך, ואף אם הוא בסרט נפרד מסרט הגברים, מ"מ הוא מתועד ומי יודע מי עתיד לצפות בזה בעתיד... ומאידך מצוות שמחת חתן וכלה מצווה נשגבה היא מאוד, ואינן רוצות להפסיד המצווה, ובפרט אם הכלה ממשפחתן הקרובה, כמעט שא"א להימלט מזה, ושאלה זו נשאלת פעמים רבות מפי הצנועות, בנות ששואלות את אביהן, ונשים את בעליהן, ואין לנו פה להשיב. מהי דעת הרב בזה, מה הרב עונה על שאלה שכזו, לרקוד אל מול המצלמה או לא?? על הכל אנחנו שואלים ומבקשים שיורנו דרכי הקדושה והצניעות באופן שנוכל להתנהל נכון בדור דידן, ושכמ"ה.
בתודה גדולה עד למאוד, על עמוד הא"ש שמאיר לנו בתוך החשכה, ונר לאחד נר למאה.
תשובה:
א. הלימוד זכות שהחושים נעשו כהים עקב כללות מצב הדור.
ב. אין איסור מדינא, אולם אינו ראוי כלל וכלל לבת ישראל. ובמקום שחוששים לפגיעה במשפחה ניתן להקל, או במקום שזה צורך נפשי חזק לבת עצמה, וכל זה דיעבד של דיעבד של דיעבד.
קטגוריות
