שאלה:
לכבוד מורנו הרב שליט"א
תודה רבה על הספרים שנכתבו ועל השיעורים שנאמרו והוקלטו, המשמשים כקרש הצלה בים החיים הרודפים והשוטפים, ונותנים מענה בכל נושא וענין להתעלות בתפיסת המחשבה עד כדי חיים שונים ומרוממים, וזכות הרבים תלוי בכם.
הרב אמר (בשיעורים על ספר דרך השם בהקדמה) שתבנית העולם והתורה הוא באופן של כלל ופרט וכלל, שהכלל הראשון הוא השורש לכל הפרטים שכלולים בו, ואח"כ נמשך ממנו ההתפרטות, ולבסוף כל הפרטים מתאחדים ונעשה כלל חדש שמאיר בו בתוקף כל הפרטים וזהו התכלית.
עוד הוסיף הרב שהמוח של האדם הוא תובע את השורש שהוא הכלל הראשון, והלב של האדם תובע את התכלית שהוא הכלל האחרון.
עוד הזכיר הרב (באחד השיעורים הנ"ל) שכללות עבודת האדם פונה לשני כיוונים, האחד עבודתו הפרטית בעולמו הפנימי שלו ובזה הוא נבדל מכל זולתו, והשני הוא ביחס לכלל הציבור שבזה צריך להשתוות כולם במידת מה, כגון להתחזק בדבר מסויים בעת צרה וכדו'. - והדברים מכוונים עם מה שכתב הפחד יצחק (שבועות מאמר טז) על מה שאמרו חז"ל לפיכך נברא האדם יחידי, שיש שני קולות הבוקעים מתוך מאמר זה א. שהיחידות הוטבעה בכל אחד ואחד לפי שטבע המוליד בנולד, והשני שכולנו בני איש אחד ועל כן אנו מאוחדים יחד, ושניהם באים ממקור אחד ומסייעים זה לזה – 'הייחודיות' 'והאחדות'.
ואולי הדברים מכוונים גם עם מה שאמר הרב בענין כלל ופרט וכלל, לפי שאדם הראשון היה השורש היחידי והכלל של כל האנושות, ונמשך ממנו כל פרטי המין האנושי ועל כן הוטבע גם בהם הייחודיות לפי שטבע המוליד בנולד, והתכלית שיתגלה לעתיד לבא הוא שיש אחדות בעצם של כולם.
ולכאורה ענין הייחודיות והאחדות מקבילים לענין חסד ודין, שהחסד הוא התפשטות והאחדות שבין כולם, והדין הוא התפרדות של כל אחד בגבולו.
והנה בספר שם משמואל כתב אודות רבי אליעזר ורבי יהושע, שרבי אליעזר היה מתלמידי שמאי ושורשו דין, ורבי יהושע הוא חסד ורחמים (ועפי"ז ביאר כמה דברים שנחלקו, והוסיף שזה נרמז בשמותיהם, לפי שהעזר והסיוע מהשמים ניתן אף ממידת הדין שהרי אלמלא הקב"ה עוזרו כו', אבל ישועה שהשם עושה לבדו כמו בקריעת ים סוף זהו רחמים).
ומעתה הדברים מכוונים עם מה דאיתא במדרש משלי (הובא במש"ח תחילת בראשית) דר"א אומר החכמה בראש ורבי יהושע אומר החכמה בלב, שהרי רבי אליעזר שורשו היה דין וזה בעיקר ענין היחודיות, והוא מכח הכלל הראשון של השורש, משא"כ רבי יהושע שורשו חסד ורחמים וזה ענין האחדות שהוא התכלית, וכמו שאמר הרב שהראש תובע את השורש והלב תובע את התכלית.
האם אכן הדברים הולכים בדרך ישרה.
תשובה:
יפה מאוד! דין הוא התפרטות בבחינת התפשטות, אולם בבחינת צמצום, אור חוזר, הוא כלל.
קטגוריות
