שאלה:
שלום כבוד הרב,
1.מהו המקור שיש לומר בקברות צדיקים ''בזכות הצדיק''?
2.האם כל אדם יכולה להתקבל תפילתו בזכות הצדיק או רק אדם גדול בעל השגה שעשה הכנות מסויימות? מה האמת?
3.איך זכות הצדיק יכולה לעזור לכל כך הרבה אנשים בו זמנית ? האם זה כמו ''נר''?
4.במקום היחיד בתורה שמוזכר הליכה לקברות צדיקים זה כלב ושם נאמר שביקש שיבקשו עליו רחמים האם זה לא מלמד אותנו שזהו הדרך הנכונה להתפלל בקברות צדיקים?
5.ושנית אם כך כלב התפלל אז מדוע יש שמתנגדים חלקית לצורה של תפילה כך אלא מעדיפים את הצורה של תפילה ''בזכות הצדיק''?
6.לא מצאנו שאדם הולך לצדיק חי ועומד לידו ומתפלל לקב''ה בזכות הצדיק(אלא או שמבקש ברכה או שמבקש שיתפלל עליו) אז מדוע בקברו מתפללים כך?
7.היכן יש לעמוד בקברי הצדיקים? כמה רחוק אפשר להיות? האם אפשר אפילו לעמוד מחוץ לציון או הבית עלמין?
8.האם יש עניין להיות בתוך הארבע אמות? ואם כן מדוע?
9.הדלקת נר בתוך הציון שלא בתוך הארבע אמות זה כמו להדליק בבית או שזה יותר מועיל?
10.האם זה נכון שעדיף לבוא ביום ולא בלילה? ואם כן מדוע?
תודה רבה
תשובה:
א. זהו שאלה רחבה יותר, האם לפנות ישר לקב"ה, או דרך אמצעי, כגון צדיק או מלאך וכדו'. ומצד כך נחלקו האם ראוי לומר בסליחות פיוט מכניסי רחמים וכדו'. ועיין בהרחבה בנושא זה שליקט במחזור המפורש של הרב ויגרנטן.
ב. מתקבל יותר, כל אחד לפי מדרגתו.
ג. כן!
ד. יש תפלה, ואז יש לבקש בזכות הצדיק. ויש "יחוד", שמייחד נפשו עם הצדיק, ואזי זהו בבחינת ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, וזה מה שעשה כלב.
ה. כנ"ל, זהו כאשר עושה יחוד, התדבקות נפש בנפש, או רוח ברוח, או נשמה בנשמה, ואזי מדבק עם הצדיק, וזהו כמו בחיי חיותו, ושם שייך שהצדיק יבקש עליו רחמים.
ו. כאשר חי, אזי מבקש מהצדיק עצמו, כנ"ל ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים.
ככלל, כל מקום מקודש מועיל יותר לתפלה, ובוודאי תפלה בסמוך לצדיק מועילה יותר.
ז-ח. או בתוך הציון, או סמוך לו ד' אמות, כל ד' אמות נחשב כאותו מקום.
ט. כל שזהו מקום שדרך בני אדם להתקבץ שם לכבוד הצדיק, נחשב מקומו של הצדיק.
י. ביום או אחר חצות לילה, זהו זמן של חסד וזמן של רחמים.
ונצרך ש"העיקר" יהא פניה פשוטה אליו ית"ש, כי היא "יקרה מן הכל", "ובנוסף" לכך ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, וילך על קברי צדיקים לבקש בזכותם.
קטגוריות
