שאלה:
שלום כבוד הרב,
יש לי מספר שאלות להבין את הדרך לגדול ולהתעלות בתורה שאמנם כבר נשאלה השאלה בתקופת התנאים אך התשובה שנאמרה לא כל כך מובנת
1.מה שכתוב בגמ' ''מה יעשה אדם ויחכם ירבה בישיבה ויבקש רחמים ממי שהחכמה שלו'' צריך ביאור שהרי ראשית הרבה עושים זאת ולא זוכים, מהו ההסבר לדבר?
(2. איך הת''ח שהרבו בישיבה לא ידעו זאת ? זה לכאורה דבר בסיסי מאוד כמו יסודי האמונה)
3.ושנית שלכאורה יש עוד כמה בדברים חשובים מאוד עוד לפני ''הירבה בישיבה ויבקש רחמים'' שהם מרכיב משמעותי מאוד במי יחכם ומי לא ראשית זה שורשי נשמות שנית זה זכות אבות שלישית זה תפילות הורים על ילדיהם ועוד וזה לא הוזכר, אם אפשר להרחיב בדבר שנבין ונשכיל את הדברים ?
4.ועוד דבר שיש עוד כל כך הרבה מרכיבים מסביב לאדם שצריך בשביל שיהיה גדול או אפילו בן תורה אמיתי וירא שמים ובעל מידות טובות שזה מוגדר בלשון כללית סייעתא דשמיא ובפרטים זה שהאדם גדל בסביבה טובה למשפחה טובה (ואפילו אם מדובר בבעל תשובה אז נצרך לקבל את שאר המרכיבים) ולומד בישיבה טובה (כ''ש אם אביו בנוסף מלמדו או שיש לו מלמד פרטי וכו') ומקבל השקפה נכונה והקב''ה שולח לו את הרבנים הנכונים והחברים הנכונים והחברותות המתאימות ומזמן לו ספרים מסוימים שיחזקו אותו ועוד ועוד
5.מה שכתוב ברמב''ם על כתר תורה כל הרוצה יבוא ויטול מהו כוונת כתר תורה, האם ידיעת כל התורה או הכוונה שיהיה חלק מיושבי בית במדרש ויעסוק בתורה ? אם הפשט הוא הראשון אם אפשר הסבר כנ''ל כיצד זה יתכן? מה האמת? האם באמת כל יחיד ויחיד יכול להיות ת''ח גדול ולדעת ש''ס בבבלי וירושלמי ופוסקים וכו וכו'?
6.האם זה דבר שכל החיים יש לו את האפשרות וההזדמנות לכך (לא כפשוטו ממש כל החיים שממש כבר מבוגר אלא שנמצא בגיל נורמלי לגדול) או שזה דבר שניתן לו אפשרות בגיל מסויים ומשלא ניצל את ההזדמנות כבר לא תינתן לו עוד את הזדמנות להתעלות כראוי? דבר זה חשוב מאוד להבינו כראוי כי אם אדם מאמין ומבין שיכול להצליח ובאמת לגדול ולהיות ת''ח זה נותן לו כוחות לעשות ולפעול
7.האם כוונת הדברים הוא על כל דור ודור וגם על דורנו אנו שנמצאים בסוף הגלות ? כי לפני הנראה לא נראה שיש כל כך סייעתא דשמיא אפילו בדברים ממש ''בסיסיים''
תודה רבה לרב שמאיר את עינינו
תשובה:
א. פעמים לא מרבים כראוי, הן בכמות והן באיכות. ופעמים לא עמלו לקנות את מ"ח קנייני התורה.
ב. היה חסר באיזון הנכון בין תורה לתפלה, עיין ר' יונה (משלי, ב, ד), אולם בודאי היה את שניהם. ובעומק נחסר הרצון לתורה מפיו של הקב"ה, כי ה' יתן מפיו. עיין רסיסי לילה (אות נב).
ג. נכון, אולם זהו "השורש" יחוד תורה ותפלה, ויתר על כן, הכרה ורצון לחכמת פיו ית"ש.
ד. נכון, כנ"ל אות ג'. יש שורש ויש ענפים.
ה. עיין שפתי כהן (שמות, כה, ג) עשרים וששה (שם הוי"ה, עולה כ"ו) גימט' "כתר תורה", והיינו גילוי הויה בתוך התורה. וכן עולה ב' פעמים יש (עיין פנים יפות, שמות, כא, י), והיינו דבקות היש הנברא ביש הבורא. והיינו תרי"ג מצוות עם ז' דרבנן, עולה כתר כנודע. והדברים ארוכים. ועיין מלבי"ם (רמזי המשכן, תרומה). ועיין בעל הטורים (יתרו, כ, יד).
ו. בכל דור ודור.
קטגוריות
