שאלה:
לכבוד הרב שוורץ שליט"א
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א. ברישא אודה לרב על התשובות הקודמות שהרב כתב לי ועל כלל המאמץ שהרב משקיע למעני בכלל התשובות וההדרכה, יישר כח גדול מאוד. משמים ישלמו לכם כגמולכם הטוב. אשמח מאוד אם הרב יוכל לענות לי על שאלות נוספות, יישר כח!
- בענין תכלית החיים.
בענין מה שהרב שליט"א כתב לי בפעם הקודמת ש"תכלית הכרה שלמה של הקב"ה" שהחילוקים בסוגי הדבקות הם בחיצוניות ההגדרות, ובפנימיות יש חילוקים דקים כל אחד לפי נשמתו, כמו בצורת לימוד סוגיא, ומה שהרב כתב לי שיש תכלית בערכין, אבל באמת מעיקרא צריך לדעת מה התכלית הסופית.
- אז בעצם למעשה הגדרת תכלית החיים היא "הכרה שלמה של הקב"ה"?
- וזה כוונת הרב שהרב מביא מהמסילת ישרים את ההגדרה של ה"דביקות"?
- א"כ מה שייך חילוקים בין היסוד ושורש העבודה למסילת ישרים, ובכללות חילוקי סוגי הדביקות, הרי עד כמה שאני מבין הם דיברו על התכלית בהגדרתה הסופית והפנימית, ושם הרב כתב לי שוב חילוקים בדקות, והיה משמע לי מתשובת הרב דכוונת הרב שכל החילוקים הם בחיצוניות ההגדרות.
- א"כ מדוע צריך לעבוד על תכלית בערכין, וגם אם נימא דצריך, האם צריך לעבוד על קביעתה בנפש, שהרי היא רק תכלית זמנית, או שמא מצד קביעת התכלית בנפש צריך לקבוע את התכלית הסופית, ורק בינתיים להכניס את הנקודה של התכלית בערכין, והיא פרט בתכלית הסופית?
- וכן איך שייך לעבוד על תכלית בערכין (הן מצד לקבוע אותה בנפש, ואפילו רק מצד להציב אותה כתכלית כרגע לפעול על פיה), זה מאוד קשה, כשאני יודע שזה לא התכלית ממש.
- גם אחרי שתכלית החיים קבועה בנפש, איך עובדים על לעבוד על פיה, וביחוד בהגדרות דורשות יותר, כגון לעשות רצונו יתברך, שיש יותר מהלך עבודה של התבטלות וקבלת עול מלכות שמים, "אנא עבדא דקב"ה", וכן לעשות נחת רוח, שהוא אש (כך הבנתי מדברי הרב), ונדרש רצון, ואיך מעוררים את הרצון, ולעשות כל המעשים לפי זה?
- וכהמשך לשאלה קודמת, האם שייך גם כאן עבודה על הרצון בב' אופנים, של יצירת רצון או של גילוי הרצון הפנימי, כדברי התניא לגבי אהבת ה'?
- בענין חיים עם ה' יתברך.
נבנה אצלי, באופן חלקי לפחות, איזה מהלך של חיים ביחד עם ה' יתברך, מתוך גישה של להתקרב לה' וליצור איתו יתברך שמו קשר פנימי (כמובן שאני רק בקצה קצהו ויש לי עוד דרך ארוכה מאוד וה' יעזרני), אני לא זוכר בדיוק כיצד סובב ה' יתברך את הגורמים שהביאו לכך, כמדומני שנגרם בין היתר מהיחידות שהייתה לי בחמלת ה' עליי בתקופת הסגרים של הקורונה, וכן בהכוונת שיעורי הרב (ואני מוקיר על כך לרב תודה גדולה מאוד), וכן מענין תכלית החיים, ומענין צורת התפילה – עומד לפני המלך, וכפי שכתב הרב לי להתבונן עם מי אני הולך לדבר וכו'.
אולם המהלך הזה יצר לי גם קושי גדול, שעיקרו הוא בתפילה, שכיוון שאני מתבונן עם מי אני הולך לדבר, וכן בתפלה עצמה, ובברכות, שמובא שיצייר שאומר "ברוך אתה" כאילו עומד לנגד הקב"ה ממש, וכן בהודאה לה' יתברך, שאני מנסה להודות לא בהודאה יבשה אלא מתוך הכרה והתבוננות ממי קיבלתי את הדבר, יצר לי המהלך הזה קושי בענין, דמטבע הדברים בציור ובדמיון וכדומה בתפיסה בשכל אנושי בדרגה שלי הדבר גרם אף להצריך התגשמות מסוימת וכו' למען אוכל לתפוס המציאות בשכל. והן שמעצם הדבר אני מבין שזה חמור וזה לא רצון ה', שזה הרי א' מעיקרי המאונה, שהקב"ה אין לו גוף ולא צורת הגוף, ולית מחשבה תפיסא ביה כלל, בנוסף לכך הדבר יצר אצלי ספיקות באמונה ברמה מסוימת, שכיוון שנוצרה התגשמות בדמיון, ובמציאות הרי אי אפשר לראות את הקב"ה או לחוש אותו בחוש גשמי, התערערה אצלי האמונה הפשוטה.
ומאידך גיסא, כשכל החיים הם בעצם, לפחות בשאיפה, שיהיו מופנים לה' יתברך, ושכל המעשים יקרבו אותנו אליו, כענין "דע לפני מע אתה עמל", במצוות, בשביל הקב"ה, בשביל להתקרב לקב"ה, לכאורה לא שייך בלי החלק הזה, כי בלעדיו, אני מתפלל עם עצמי, ועושה מצוות לעצמי, וכלל הדברים שלא מוביל לקרבה לה' יתברך, שהרי אני לא זוכר אותו בעצם בתפילה ובמצוות. איך הדבר יכול להוביל קרבה אליו.
אשמח מאוד אם הרב יוכל ליישב לי הספיקות, ולהנחותי בדרך ברורה ונכונה לקביעת האמונה הפשוטה בלב, והחיים עם ה' יתברך, ו"השויתי", וכלל הענין בצורה נכונה, ברצון ה', ובמנוחת הנפש.
כמו כן, נודע לי שהמכתב מאליהו עוסק ג"כ בענין זה, אשמח אם הרב יודע אולי היכן, וכן הרב יוכל להודיעני. וכמו כן, האם ללמוד ולעבוד על בלבבי במצב הזה יכול לעזור, או שאדרבא עלול לגרע.
יישר כח גדול מאוד!
- מה ענין סוגיית דמזוזה למסכת יומא (בדף י"א, י"ב), לפי דברי הרב שלכל מימרא יש קשר למסכת?
- בענין הבקשות בשבת. האם מה שהרב כתב לי ששבת זה לא זמן של בקשות, זה כל סוגי הדבקות, או בדווקא דברים שהם בתורת תחתנונים וכיוצ"ב. אבל מותר לבקש דברים שהם מיניה וביה, כצורת החיים עם ה' יתברך, דברים שהם צורך שבת, כגון בקשה מה' יתברך למצוא ספר בקלות או להצליח ללמוד. או להבין או להידבק, וכיוצ"ב, כי קשה לי בלא זה, ואני מרגיש שאני מתרחק מה' מחמת שאני פחות זוכר אותו, ואני רוצה לזכור שהכל ממנו יתברך שמו.
- מה שהרב כתב לי שהאני של האדם נמדד לפי מדרגתו. א"כ מה הפשט של דברי הרב בדע את עצמך שהאני של האדם הוא הנשמה?
- מה ההארה שיש בחנוכה, ומה בצורה העבודה על פיה?
- עם איזו כלים אפשר למדוד מה השורש מהד' יסודות של המחבר בספרי עבודת ה' מוסר וחסידות וכיוצ"ב?
- בענין דיבור בלימוד, האם דיבורים כ"נראה את זה לקמן", "הרב דיבר על זה בשיעור", ולשבח את החברותא וכיוצ"ב נחשב הפסק?
תודה רבה ועצומה לכבוד הרב. וכאן ברצוני להודות לרב בתודה עצומה עד מאוד על כך שהרב בעבר כיוון אותי ללמוד את הספר הקדוש "שם משמואל", מאוד התחברתי אליו, ולימודו הוא לעונג גדול עבורי ולמדריך נפלא בעבודת ה', יישר כח.
ואסיים בברכת הדיוט להצלחה בכל מילי דמיטב ושפע ברוחניות וגשמיות להורות את עם ה' בדרך הישר.
יישר כח,
אפריילכן חנוכה
תשובה:
- לא, כל אחד מכיר דבק ונכלל בקב"ה לפי שורשו!
יש תכלית של סוף מעשה במחשבה תחלה, השקפה כללית. ויש תכלית למהלך הנוכחי! וכמשל לאדם שמסדר סדר יום, סדר שבוע וכו', וזהו תכלית פרטית.
נצרך להכיר שהאדם בנוי "בשלבים", ולא מיד לחטוף ולתפוס הכל! צריך בהירות בתכלית הכללית, ובהירות בתכלית בערכין, ולהכיר היכן נפשו נוטה ומה מדרגתו עתה, ועי"ז השכל מעורר הרצון לעשות ולהשיג את חלקו כראוי.
בכל ענין שייך מבחוץ פנימה, קנין או גילוי הדבר שגנוז בתוכו.
- כל פעם שעולה דמיון יש להכיר שזהו "דמיון" ואינו אמת, ולהתבונן שאם אפילו "מלאך" איננו יכול לדמיין כראוי, ק"ו את הא"ס ב"ה שהוא בלתי נתפס כלל וכלל. וכמו שאיני יכול לדבר עם בן אדם שאיני מכירו בטלפון, כן ק"ו אפשר לדבר עם הקב"ה בלי יחס של איך הוא נראה ח"ו, אלא מתוך הכרה בחכמתו ומידותיו!
כדאי לחיות "פשוט", ויקר מן הכל!
- יומא, יום הכיפורים, מסולק מן יצה"ר, מסולק מהמוות. וזהו מזוזות כמ"ש חז"ל, אותיות זז-מות.
- אפשר להקל לעשות כדרכך.
- יש אני "בעצם" וזהו נשמתו. ויש אני "בגילוי", וזהו לפי מדרגתו עתה.
- זוהי שאלה כללית שיש לה פנים הרבה, ובכללות, הוד, הודאה.
- נצרך ידיעה רחבה ועמוקה בד' יסודות, ונצרך הכרה עמוקה בתורת המחבר לברר מה הם יסודותיו ומהו חוט המקשר של היסודות.
- לא.
קטגוריות
