שאלה:
באמריקא הרבה מהעולם התורה כאן נתפרנסו מהממשלה שמאפשר רוב הציבור של לומדי תורה ללמוד בישוב הדעת, ולרוב אברכים מסתמא לא היו יכולים ללמוד בישוב הדעת (או ללמוד בכלל) אם לא היו מקבלים כסף מהממשלה, וכן הכולל הגדולה כאן מקבלים הרבה כסף מהממשלה מחמת שהכולל יש בו אלפי תלמידים ונחשבים כמו אוניביריטיבה שהממשלה מכיר ומחשיב כמו מקום שראוי ליתן להם המון כסף, והראשי ישיבות רואים זאת כחסד מה' שתומך הישיבות בגלות. השאלה הוא שבא"י יש גלות ערב רב והבני תורה נמצאו בגלותם לקבל פרנסה ותמיכה מהערב הרב, וכל ירא שמים מוסר נפש על כך לא ליטול כסף מהערב רב ככל האפשר. אמנם באמריקא אנו נמצאים בגלות אדום, האם זה סוגיא שונה מתמיכת עולם התורה בא"י שהוא ע"י הערב רב כיון שכאן הוא עשו-אדום או שזהו אותו סוגיא ממש, והאם באמת יש לנו למסור נפש לא ליטול כסף מהם? מהו ראוי לציבור באמת, ומה ראוי להיחיד? יש כאן רק ראש ישיבה אחד שסובר שאין לקבל כסף מהממשלה, אמנם הוא דעת יחיד וכל הראשי ישיבות סברו שיש ליטול מהממשלה כדי לתמוך ישיבות וכוללים. מהו האמת?
תשובה:
איני מצוי ובקי בעדינות של הענין, ואשיב בכללות. כל שאין שליטה בכל דהו, יש מקום להקל, אם כי בודאי עדיף לקבל ממקור טהור יותר.
קטגוריות
